ועדת העוני תמליץ לבנות 1,500 דירות בדיור הציבורי – ל-33 אלף ממתינים \ TheMarker

שימו לב לתגובת משרד השיכון לנאמר בכתבה: "ככלל, אין דירות פנויות שראויות לאכלוס ושיש להן ביקוש – ועומדות ריקות, למעט למשך זמן קצר בחילופים בין דייר לדייר".

אז זה לא שאין דירות ריקות, רק אין דירות שראויות לאכלוס…הנה ההצעה שלנו למשרד השיכון- תשפצו, תשמישו ותהפכו את הדירות האלו ראויות למגורים באופן מיידי.
לא בתקציב הבא, לא בעוד שנה. היום!

מכאן: http://www.themarker.com/news/1.2297539

על פי נתוני משרד השיכון, 2,600 משפחות ויחידים ממתינים לדיור ציבורי ■ אך אם כוללים גם את העולים החדשים – הנתון מגיע ליותר מ-30 אלף – על 520 דירות פנויות ■ פעיל חברתי בקרב העולים: "רוב הזכאים לדיור ציבורי יקבלו רק את התקווה לדירה"

16.04.2014

מאת:

בלה אייריכמן, 56, מרותקת לכיסא גלגלים, גרה לבדה בדירה שכורה בקומה השלישית בבניין בלי מעלית בירוחם. לפני כשנה וחצי הודיע לה משרד השיכון כי היא הראשונה בתור לקבלת דירת קרקע בדיור הציבורי בירוחם. מאז שום דבר לא השתנה. היא ניסתה להתאבד כבר שלוש פעמים.

אייריכמן נאבקה במשך שנים על זכאותה לדיור ציבורי, בעוד מצבה הבריאותי המשיך להידרדר. רק לאחר שרותקה לכיסא גלגלים קיבלה את הזכאות המיוחלת. "עכשיו אני כבר זכאית לדיור ציבורי, אבל שום דבר לא קרה", היא אומרת. "אומרים לי כל הזמן שעדיין אין דירות פנויות, אבל אני יודעת שיש הרבה, שרק צריך לשפץ".

לפי נתוני משרד השיכון מ–2013, קיימות כ–525 דירות פנויות במערך הדיור הציבורי שאינן מאוכלסות. שליש מהן מצויות באזור שבו מתגוררת אייריכמן – בדימונה, בבאר שבע ובמצפה רמון.

שכונת עמידר בנהריה

שכונת עמידר בנהריה
צילום: ירון קמינסקי

ממשרד השיכון נמסר בתגובה כי "אין דירות פנויות בקומת קרקע בירוחם המתאימות לצרכיה של אייריכמן. גם בבאר שבע, שם היא מבקשת כרגע, אין דירות קרקע פנויות, ויש שם גם נכים רתוקים הממתינים לדירות. ניתן להציע לה אישור השתתפות בשכר דירה בסך 1,250 שקל בחודש, לשם שכירת דירה בשוק החופשי המתאימה לה".

אייריכמן כמעט ולא יוצאת מהבית, כי בלתי־אפשרי לרדת שלוש קומות בכיסא גלגלים. מדי פעם, כשהשכנים פנויים, הם עוזרים לה לעלות. לדבריה, "אני לא יכולה אפילו ללכת לבדיקות רפואיות. כל הזמן צריך לסחוב את הכיסא במדרגות, וזה קשה. המטפלת שלי עזבה, כי היא לא רצתה לעשות את זה. לא יכול להיות רע יותר. ניסיתי להתאבד כבר שלוש פעמים, אבל לא הצלחתי. אישפזו אותי בטיפול נמרץ והמשכתי לחיות, ואני עדיין חיה ככה".

עשרות אלפי 
זכאים לבד

הוועדה למלחמה בעוני, בראשות אלי אלאלוף, צפויה אמנם להמליץ על בנייה של כ–1,500 דירות חדשות בדיור הציבורי – בניגוד לכוונת הממשלה למכור כ–15 אלף דירות במסגרת זו – אבל הכוונות הטובות לא ישפרו באופן מהותי את המצב הנואש. על פי נתוני משרד השיכון, כ–2,620 משפחות עמדו בקריטריונים המחמירים, וממתינות לדירה בדיור הציבורי. עם זאת, בפועל ממתינים לדירה יותר מ–32.6 אלף זכאים – שרובם עולים קשישים שמתגוררים בינתיים בהוסטלים. על פי הערכות, לאור החלטת הממשלה מ–2012 להרחיב את זכאותם של העולים החדשים לדיור ציבורי, מאגר הממתינים לדירות כולל כ–40 אלף משפחות ויחידים – יותר מפי 15 מהנתונים שמפרסם משרד השיכון.

ניתוח הנתונים מגלה כי רשימת הממתינים הזכאים לדיור הציבורי – מי שעמדו בכל הקריטריונים הנוקשים אך לא קיבלו עדיין דירה – כוללת 2,100 חסרי דירה שזכאים לדיור ציבורי של משרד השיכון, ו–525 דיירים נכים או בעלי קשיי ניידות שמתגוררים בדירות בדיור הציבורי, אך הדירות אינן מתאימות לצורכיהם, והם וממתינים להחלפת דירה. רשימת הממתינים כוללת גם כ–30 אלף עולים חדשים שעמדו בתנאי משרד העלייה והקליטה – כ–24 אלף מהם קשישים, וחלק גדול מהיתר הורים יחידנים. משרד השיכון אינו מפרסם את הנתונים על מספר העולים הזכאים לדיור הציבורי, ובתגובה הפנה את TheMarker למשרד הקליטה, שפירסם את הנתונים אודות 30 אלף העולים הזכאים.

לרשות כל הממתינים עומדות כ–486 דירות המיועדות לאכלוס, מתוך 523 דירות פנויות, וממשרד השיכון נמסר כי יאוכלסו בקרוב. על פי המשרד, מדובר בדירות באזורים "לא מבוקשים" – כאשר כשליש מהן ממוקמות בדימונה, בבאר שבע ובמצפה רמון. כ–40 דירות נוספות בדיור הציבורי משמשות חנויות ומחסנים.

מערך הדיור הציבורי כולל כיום 60,019 יחידות דיור. ב–1999 כלל המערך כ–108 אלף דירות – וחלקן נמכרו על ידי המדינה לפי חוק הדיור הציבורי. בניגוד לחוק, רוב ההכנסות ממכירות הדירות לא שימשו לבניית דירות חדשות לדיור ציבורי. מנתוני משרד השיכון עולה כי המשרד מתכנן להציע למכירה כ–80 דירות נוספות, שאינו מצליח לאכלס, לטענתו, בגלל היעדר ביקוש – בנוסף ל–15 אלף הדירות שמנסה הממשלה למכור ומקדמת תיקון לחוק לשם כך.

כל הזכאים מתמודדים על מלאי הדירות המוגבל של משרד השיכון, אבל מנגנון חלוקת הדירות קובע שסיכוייהם של העולים לקבל דירות קלושים במיוחד, ואף אפסיים. משרד השיכון מקצה 35% מהדירות לזכאי משרד העלייה והקליטה ו–65% לזכאי משרד השיכון. לפי הנוסחה הזאת, 170 מ–486 הדירות הריקות הממתינות לאכלוס יוקצו לעשרות אלפי העולים הממתינים.

מכיוון ש–80% מהעולים הממתינים לדיור ציבורי הם קשישים, ככל שעובר הזמן גוברים הסיכויים שהם לעולם לא יקבלו את הדירה שהמדינה קבעה שהם זכאים לה. לפני כשלוש שנים בלבד, ב–2011, המתינו לדירה בדיור הציבורי כ–39.4 אלף משפחות ויחידים עולים חדשים שהיו זכאים לדירה. בינתיים ירד מספרםלכ–30 אלף, ככל הנראה בעקבות מותם של חלק מהממתינים.

אלכס טנצר, פעיל חברתי בקרב העולים מברה"מ לשעבר, מלווה במשך שנים עולים הנאבקים כדי לקבל את זכאותם. "חשוב להבין שרוב הזכאים לדיור ציבורי לא יקבלו את הדירות שמגיעות להם, אלא רק את התקווה לקבל דירה", הוא אומר. "מדובר בזלזול ובאטימות של הממשלה במשך שנים רבות. אלפים כבר איבדו את זכאותם בגלל הזמן שחלף או בגלל שכבר נפטרו. מדינת ישראל צריכה להוביל רפורמה חשובה מאוד, כדי לתקן את העוול שנוצר".

לפני כחודש שלח טנצר מכתב בעניין לשר האוצר, יאיר לפיד. "כמה שנים ייקח לכ–42 אלף משפחות זכאיות לדיור ציבורי לקבל דירה כשמספר הדירות הפנויות הוא 525? כמה אנשים ימותו לפני שיקבלו דיור ציבורי, ומה הממשלה עושה ותעשה עם הכספים שהיו אמורים להקל על מצוקת הדיור?", כתב ללפיד. "שלחתי אל שר האוצר מכתב בשם מאות אנשים שפונים אלי לבקשת עזרה, אבל עדיין לא קיבלתי תשובה", הוא מספר. "יכול להיות שזה בגלל שהאנשים האלה לא שייכים למעמד הביניים. הממשלה מתנהגת כיום באטימות. היא מדברת רק בסיסמאות, ולא מציעה פתרונות".

הקריטריונים לקבלת דירה בקרב עולים חדשים שונים מהקריטריונים לשאר הזכאים. עולים זכאים לדירה בתנאי שהם מחוסרי דירה ולא היתה בבעלותם דירה, ושעלו לאחר נובמבר 1997 ולא חלפו 15 שנים ממועד עלייתם. לאחר 15 שנים, זכאותם לדירה פגה, והם יכולים להתחיל את הליך קבלת הזכאות המפרך מול משרד השיכון (תקופת הזכאות הוארכה בחמש שנים – ל–15 שנה – בעקבות המלצות ועדת טרכטנברג, אך רשימת הזכאים עדיין לא עודכנה).

רוב העולים הזכאים לדיור ציבורי הם קשישים, ולכן תקופת הזכאות שלהם לא הוגבלה על ידי המדינה – בתנאי שעלו מספטמבר 1989, ובתנאי שהם מתקיימים מקצבת זקנה, מהשלמת הכנסה או מקצבת נכות. משרד העלייה והקליטה מעניק זכאות לדיור ציבורי גם לעולים שלא עומדים בתנאים, אך אושרו על ידי ועדת חריגים.

תנאי הזכאות לדירה מטעם משרד השיכון מורכבים יותר. משפחות והורים יחידנים זכאים לדירה בתנאי שיש להם שלושה ילדים לפחות, ובתנאי שהם עומדים במבחני כושר השתכרות ומקבלים קצבת הבטחת הכנסה. נכים זכאים לדיור ציבורי בתנאי שהם מרותקים לכיסא גלגלים, והכנסותיהם נמוכות מהשכר הממוצע במשק – או בתנאים מחמירים במיוחד, אם אינם מרותקים לכיסא גלגלים.

"אין דירות פנויות הראויות לאכלוס"

ממשרד השיכון נמסר כי "ככלל, אין דירות פנויות שראויות לאכלוס ושיש להן ביקוש – ועומדות ריקות, למעט למשך זמן קצר בחילופים בין דייר לדייר". לפי המשרד, "במאגר של 523 הדירות הפנויות קיימות 486 דירות המיועדות לאכלוס, שמרביתן נמצאות ב'מלאי חיכוכי' לאחר שדייריהן עזבו אותן. האכלוס אורך חודשים ספורים בשל השיפוץ וההתאמות הנדרשות בין דייר לדייר. פחות מ–40 דירות משמשות למשרדים, חנויות ומחסנים, ואנו נוציא אותן למכירה, לטובת רכישת דירות לדיור הציבורי".

מהמשרד נמסר גם כי 147 דירות התפנו לפני 2013, וחוסר הביקוש להן הביא להחלטה למכירת 80 דירות לא מבוקשות, תוך ייעוד התמורה לרכישת דירות ביישובים שבהם קיים מחסור במלאי. על פי המשרד, "מיעוטן של הדירות הפנויות הן דירות שאין להם ביקוש – בשל אי־התאמתן לזכאים מסיבות בריאותיות, בגלל מיקומן בקומה גבוהה או בפריפריה".

ממשרד העלייה והקליטה נמסר כי המשרד "מכיר את הנתונים ומודע למחסור. דווקא משום כך יזמה השרה לעלייה וקליטה, ח"כ סופה לנדבר, בנייה על קרקע ציבורית. בשלב זה נבנות כ–1,000 יחידות דיור, וכ–3,000 דירות אמורות לצאת למכרז בתקופה הקרובה – במטרה להוציאן לשוק לשכירות לטווח הארוך עבור עולים קשישים ואמהות חד־הוריות. אנו המשרד היחיד שבונה בנייה ציבורית מסוג זה, ומהווה דוגמה למשרדי ממשלה אחרים. המשרד גם פועל באופן שוטף למציאת מאות פתרונות דיור נוספים במגוון מסלולים, כמו שיפוץ יחידות דיור קיימות והפיכתן לראויות למגורים".

כמו כן, ממשרד הבינוי והשיכון נמסר כי "כפי שציינו בתגובה קודמת אין דירות פנויות בקומת קרקע בירוחם המתאימות לצרכיה של גב' אייריכמן. גם בעיר באר שבע שם מבקשת כרגע גב' אייריכמן אין כרגע דירות קרקע פנויות ויש שם גם נכים רתוקים הממתינים לדירות אלה. ניתן להציע לה אישור השתתפות בשכר דירה בגובה של 1,250 שקל לחודש, לשם שכירת דירה בשוק החופשי המתאימה לה".

מודעות פרסומת

תגובה אחת ל-“ועדת העוני תמליץ לבנות 1,500 דירות בדיור הציבורי – ל-33 אלף ממתינים \ TheMarker

  1. פינגבק: השבוע בכנסת: חוק הוותמ"לים, נישואי עולים ומאסר חייבים | המשמר החברתי·

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s