עוצרים את המחטף: לא למכירת הדירות בפריפריה

אם שנאבקת לגדל חמישה ילדים לבדה ממתינה בתור ארוך לדיור ממשלתי מסובסד, אבל אין דירות במקום מגוריה. היא מנסה להתמודד עם מחירי השכירות הנוסקים, ואין לה ברירה אלא לשכור דירה באחת השכונות המוחלשות של דרום תל-אביב. יחד עם דאגות הקיום היומיומיות, עם החרדה לילדים שגדלים באזור של תשתיות מתפרקות ובטחון אישי ירוד, אמא לחמישה ילדים נאלצת לשמוע שוב ושוב את הרשויות טוענות שהיא בעצם עצלנית ופרזיטית. "למה לחיות דווקא במרכז, היכן ששכר הדירה גבוה? למה שלא תלכי לפריפריה"? מטיחים בה מכל כיוון.

"לכו לפריפריה". את הסיסמה הזו מטיחים במוחים על יוקר הדיור מאז קיץ 2011. אמא לחמישה, מהשכבה המוחלשת ביותר בישראל, שמעה והסכימה ללכת לפריפריה. היא מוכנה לעבור לנצרת או למצפה רמון, לאשקלון או לטבריה, ובלבד שתימצא לה קורת גג יציבה. בפריפריה, כך אומר משרד השיכון במשך שנים,דירות דיור ציבורי עומדות ריקות באין ביקוש. במשך שנים, חוסר הביקוש בפריפריה משמש עלה תאנה ותואנה שלא לבנות דיור סוציאלי באיזורי הביקוש במרכז הארץ, תואנה להשאיר אלפי משפחות בתור, במצוקה, בהמתנה שאינה מסתיימת לעולם.

אמא לחמישה יוצרת ביקוש. היא מוכנה לעזוב חברים, משפחה וקהילה, לחפש עבודה חדשה, להחליף בתי ספר ורופאים של ילדיה ולעקור את חייה לאזור אחר כדי לזכות סוף סוף לקורת גג בטוחה. לפתע, משרד השיכון מסרב לאפשר לה לעבור. שמעתם נכון. מנכ"ל משרד השיכון, שלמה בן אליהו, הורה לחדול מלהעביר זכאי דיור ציבורי מאזור המרכז לפריפריה ולהתחיל במכירת הדירות הפנויות במקום לאכלס אותן. למי יימכרו? מה הקריטריונים? איך התקבלה ההחלטה? כפי שכבר הורגלנו, אף שמץ של מינהל תקין או שקיפות אין בהחלטות בנוגע לדיור הציבורי. הנימוק למדיניות: הפניית משפחות חלשות מהמרכז למגורים ביישובי הפריפריה פוגעת בישובים.

הבנת את זה, אם לחמישה? כשאת במרכז את פרזיטית מפונקת. אם תעברי לפריפריה את אשמה בהחלשתה ובתדמיתה. את, ולא רשויות המדינה שמזניחות את הפריפריה במשך עשרות שנים. נראה כי אין גבול לציניות של משרד השיכון ולנכונותו לנצל את המצוקה שהוא עצמו יוצר כדי למכור נכסים ציבוריים ולצמק עוד יותר את הדיור הציבורי עד לחיסולו. משרד השיכון, באטימות ובמרמה, גוזל את כבשת הרש של התושבים החלשים ביותר בישראל.

אם שר השיכון אכן דואג לתושבי הפריפריה, מן הראוי שירחיב את הקריטריונים לקבלת דיור ציבורי ויורה להשתמש בדירות הקיימות להקל על מצוקתן של משפחות הממתינות במשך שנים לקורת גג, במקום למכור נכסים שיכולים לשמש אותן מבלי שנדע כלל להיכן יופנו ההכנסות. אנחנו קוראות לשר השיכון לחזור בו מההחלטה האומללה, הדנה עוד משפחות לחיי מחסור ומצוקה. במקום לפנות, למכור ולנשל, תתחילו לבנות ולעבוד בשבילנו!

אם גם אתם חושבים שהדיור הציבורי צריך להישאר בידי הציבור ולשמש ככלי חברתי מצמצם פערים, אם גם אתם מתקוממים על מכירת נכסים ששייכים לכולנו בלי שקיפות ובלי מינהל תקין, אם גם לכם נמאס לראות משפחות מושלכות לרחוב לטובת מקורבים, שילחו היום פקס לשר השיכון ולמנכ"ל משרדו ודירשו להפוך את ההחלטה.

לידיעה על המהלך: http://www.themarker.com/realestate/1.2131348

לנטולי מכשיר פקס, ניתן לשלוח את הפקס בחינם דרך כתובת האימייל שלכם בכתובת http://www.freefax.co.il/upload-fck.php

למספרים הבאים. 02-582411102-5847688
לנוחיותכן מצורף מכתב לדוגמה. המכתב כתוב בלשון אישה.

לכבוד: אורי אריאל, שר השיכון 02-5824111
שלמה בן אליהו, מנכ"ל משרד השיכון 02-5847688
הנדון: מכירת דירות הדיור הציבורי בפריפריה

קראתי לפני מספר ימים על החלטת המשרד להפסיק ולהפנות זכאי דיור ציבורי לדירות פנויות בישובי הפריפריה, ולמכור דירות אלה בשוק החופשי.

אני פונה אליכם היום כאזרחית המדינה לעצור את ההחלטה, ולהשתמש בדירות לייעוד שלמענו נבנו: כדיור סוציאלי למשפחות מוחלשות, שמספרן גדול בהרבה ממספרם של אלה המוגדרים כזכאים. אני דורשת כי לא יתקבלו עוד החלטות על מכירת נכסים ציבוריים בסתר וללא הליך תקין, וכי כל החלטה על מכירה של דירות ציבוריות תיעשה בשקיפות ובהתאם לחוק, תוך שיתוף הכנסת והציבור, וכך שההכנסות יופנו חזרה לטובת זכאי הדיור הציבורי ולא למטרות אחרות.

בברכה,

סכנה

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s