ג' זה בית: פעולת מכתבים לשמעון פרס – נשיא המדינה, עצור את הפינויים מהדיור הציבורי!

נוכח מספר רב מהרגיל של צווי פינוי שמיועדים לחודש זה, אנחנו חייבות וחייבים להגביר את הלחץ הציבורי על רשויות השיכון. מדובר בחודש קריטי מאד שבו יוכרע גורלן של משפחות רבות. הכמות העצומה של צווי הפינוי ושל ההליכים המשפטיים כנגד דיירי ודיירות הדיור הציבורי, מייצרת את הרושם שמשרד השיכון והחברות המשכנות הכריזו מלחמה.

אנחנו חייבות כוח גדול ומשמעותי לצידנו כדי להתנגד בצורה אפקטיבית.

בימים אלו יוצא צוות דיור ציבורי בקמפיין נרחב שמטרתו לעצור לחלוטין את כל הפינויים מהדיור הציבורי. בשבועות הקרובים נצא במספר רב של פעולות, חלקן פעולות שטח וחלקן 'אקטיביזם כורסה'.

אנא עזרו לנו – אסור לנו לאפשר לפינויים להמשיך ולהתקיים, אנחנו חייבים לעשות כל שביכולתנו על מנת לעצור אותם.

היום אנחנו מבקשות מכן ומכם לשלוח לנשיא המדינה את הקריאה לעצירת הפינויים מהדיור הציבורי.

  • מצורף מכתב לדוגמה. במכתב מפורט הרקע לקריאתנו לעצירת הפינויים. כתבו לנו כאן אם תרצו לקבל מידע נוסף.

  • שימו לב, המכתב כתוב בלשון אישה. אתן מוזמנות להוסיף ולשנות אותו כאוות נפשכן.

לכבוד נשיא המדינה, מר שמעון פרס

הנדון: קריאה לעצירת הפינויים בדיור הציבורי

שלום רב,

אני קוראת לך, כנשיא מדינת ישראל, לפעול בדחיפות למניעת מצוקתם של דיירי הדיור הציבורי, העומדים בפני הסכנה להיות מושלכים מבתיהם אל הרחוב.

ודאי ידוע לך כי הדיור הציבורי הוא מפלטם האחרון של אלו אשר ידם אינה משגת דיור בתנאי השוק הפרטי. באמצעות מוסדות לדיור ציבורי פועלת המדינה להגנה על זכות היסוד של האדם לקורת גג. ודאי ידוע לך גם שמוסדות הדיור הציבורי בישראל סובלים מהזנחה והפקרה הנמשכת מזה מספר עשורים. כתוצאה מכך, ובאופן שאינו מתקבל על הדעת, רשויות השיכון בישראל מקדישות חלק ניכר מפעילותן לפינוי והשלכה מבית, במקום לשיכון ומימוש הזכות לקורת גג.

כך למשל, חברת עמידר מנהלת עתה מעל ל-7000 פניות כנגד אזרחים ואזרחיות, ומידי שנה היא מוציאה אל הפועל עשרות פינויים. רק בשנת 2012 חברת עמידר השליכה 85 משפחות אל הרחוב. המילה "פינוי" נשמעת אולי עדינה. חשוב להבין שלא מדובר בפינוי ממקום אחד אל מקום אחר, אלא בגירוש והשלכה ללא כל חלופה. עבור המשפחות המאוימות להיות מושלכות מבתיהן המילה "פינוי" מסמנת אימה וחורבן. עצם הציפייה לגזירת הפינוי (לפעמים במשך שנים) היא בלתי נסבלת ומלווה בחרדה קיומית, לא פחות. משפחות שעברו פינוי זה מכבר, מעידות על אירוע טראומטי המלווה בפגיעה פיזית, נפשית וכלכלית, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר במשפחות הכוללות ילדים. לאחר הפינוי ובהיעדר פתרון חלופי הופכות המשפחות למחוסרות דיור – מדובר בפגיעה ישירה וחמורה ברווחתן, בריאותן, כבודן, כמו גם ביכולתן לשמר את התא המשפחתי, ולהשתלב במסגרות חברתיות, חינוכיות ותעסוקתיות.

בהעדר קורת גג משפחות אלו אינן מסוגלות אף להגן על גופן וביטחונן. מעטות הן המשפחות ומעטים הם היחידים המצליחים להיחלץ ממעגל מצוקה מעין זה. השלכת משפחות אל הרחוב גוזרת עליהן חיים חשופים ומופקרים. שום תירוץ אינו יכול להצדיק מעשה נפשע שכזה!

פינוי המשפחות מביתן אמנם מלווה בלגיטימציה מנהלתית ומשפטית, אך חשוב להבין שמנגנוני הצדק, כפי שפועלים כיום, אינם מותירים לדיירי ודיירות הדיור הציבורי סיכוי למשפט הוגן. כוחם של מעוטי היכולת הכלכלית, אשר מתגוררים בדיור הציבורי, לעמוד על זכויותיהם, אינו שקול (בלשון המעטה) לכוחן של הרשויות המשכנות המסתייעות עורכי דין מיומנים, החותרים בשמן להגיע לפינוי בכל מחיר. יחסי כוחות אלו מעמידים בספק את החוקיות ואת הלגיטימיות הציבורית והמוסרית שבפסקי הדין ובביצוע הליכי הפינוי.

יתרה מכך, המערכת המשפטית נסמכת בדרך כלל על חוות דעתה של ועדות מקצועיות המורכבות מנציגי משרד השיכון והחברות המשכנות בלבד. ועדות אלו סובלות מליקויים רבים, ובעיקרם העדר שקיפות והעדר ייצוג לדיירים שבעניינם עוסקים הדיונים. כך מתקבלות הכרעות הרות גורל ביחס לחייהם של דיירי הדיור הציבורי, מבלי שניתנת להם הזכות הבסיסית להציג את טיעוניהם. לפעמים אף מבלי שידעו על מועד התכנסותה של הועדה ומבלי שזו תעדכן אותם בשיקולים שהביאו להכרעה.

האופן בו מתנהלים כיום מנגנוני הדיור הציבורי אינו עולה בקנה אחד עם כללי המנהל התקין. חשוב יותר, אופני פעולתן של רשויות השיכון אינם עולים בקנה אחד עם המטרה שלשמה הם נועדו. במצב עניינים זה גוברת החשיבות לעצור את דפוסי הפעולה הקיימים ולבחון אותם מחדש, טרם יבוצעו מהלכים הרסניים נוספים. לכן, עצירת הפינויים של משפחות המתגוררות בדיור הציבורי היא פעולה דחופה והכרחית. עצירת הפינויים אינה דורשת כל הקצאה תקציבית. בעיקרה היא מהווה הצהרה בדבר הצורך החיוני של הממשלה בתשומת לב למצוקת הדיור של השכבות המוחלשות בישראל, ובצורך בבדק בית משמעותי במנגנוני הדיור הציבורי. עצירת הפינויים תאפשר את מיצוי זכויותיהם של אזרחים במדינת ישראל, והיא תהווה צעד ראשון בדרך הארוכה לשיקום מוסדות הדיור הציבוריים, ולהרחבת מעגל הנהנים מהזכות היסודית לקורת גג וחיים בטוחים.

נפגעי דיור ציבורי ופעילים למען דיור ציבורי במדינת ישראל פועלים ללא לאות מזה כשנתיים, בין היתר על מנת לעצור את מדיניות הפינויים הנפשעת, אך משרד השיכון והחברות המשכנות נחושים להמשיך בה. בהעדר שיתוף פעולה עם משרד השיכון והחברות המשכנות, החלטתי לפנות אליך ולבקש ממך בכל לשון של בקשה להתגייס למאבק כנגד הפינויים. אנא, פנה אל ראש הממשלה ואל שר השיכון בקריאה פומבית – עצרו את כל הפינויים בדיור הציבורי והקימו ועדה שתבחן את ההתנהלות עד כה בנושא זה ותסיק מסקנות.

כנשיא המדינה, אני בטוחה כי לא תאפשר לעוולות להימשך ושתעשה ככל שביכולתך לעמוד במחויבותך לרווחת תושבי ותושבות המדינה ולזכותם לקיום בכבוד.

בברכה,

מודעות פרסומת

תגובה אחת ל-“ג' זה בית: פעולת מכתבים לשמעון פרס – נשיא המדינה, עצור את הפינויים מהדיור הציבורי!

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s