תומכים בבקשתה של דנה לשקיפות והגינות!

דנה
דנה הראל, שאמה בת ה-61 נמצאת תחת איום פינוי מביתה, השאירה הודעה על הקיר של שר השיכון בה היא מבקשת שלא יזרקו את אמה לרחוב. האם גרה בגפה בדירת עמידר מתפוררת ביישוב נווה זוהר, אם תפונה לא יהיה לה לאן ללכת.  כנסו ללינק והביעו תמיכה בבקשתה: https://www.facebook.com/uriariel.co.il/posts/543265035712512

זהו מכתבה:
"שלום לך כבוד שר השיכון,אני כותבת לך על הקיר הציבורי לאחר שפניה אישית אליך טרם נענתה למרות שחלף כבר שבוע (זה בסדר, אני לא כועסת, אני מניחה שיש עוד רבים כמוני לצערי).

שמי דנה הראל, תושבת נווה זהר שבדרום ים המלח, יש לי שתי אחיות ואמא שהיא נשואת מכתב זה.
אני כותבת לך כי אני מודאגת ומפוחדת מחברת עמידר ומהמהלכים שהם עלולים לבצע נגד אמי והבית בו גדלתי, מהלכים שישאירו אם חד הורית בת 61 ללא קורת גג וללא מקור פרנסה אלא אם יימצא הפתרון שיספק את כולם.

אמי מתגוררת בגפה בשנים האחרונות בדירת עמידר בת 3 חדרים בישוב, היא בין הבודדות שעדיין לא רכשו את הדירה מחברת עמידר ולכן משלמת להם שכירות של 1,250 שקלים מדי חודש,
עם השנים נוצר חוב מכיוון שבשל נסיבות החיים אמי התקשתה לעמוד בתשלומים והוא תפח ותפח וכרגע עומד על 160,000 שקלים.
לפני שלושה חודשים קיבלנו כל אחת מכתב מעו"ד המייצג את חברת עמידר ובו נאמר כי אנו פולשות לדירה וכי אם לא נפנה את הדירה ינקטו נגדנו צעדים להסדרת החוב ובנוסף ינקטו הליכים משפטיים שגולת הכותרת שלהם היא צו פינוי.
מאחר ואני ואחיותי כבר נשים בוגרות בעצמנו ויכולות לעזור לאמי פניתי בתאריך ה7/4/13 לרכז עמידר בערד בבקשה להסדר שבו נוכל כולנו לעמוד ולסיים עם נושא החוב ללא נפגעים. הפתרון שהוצע הוא כדלקמן:
1. תשלום מקדמה של 15-20% מהחוב (כ24 אלף שקלים) כ"דמי רצינות" – מסתבר שסעיף זה כלל אינו חוקי!
2. פריסה של יתרת החוב ל60 תשלומים של 2,600 שקלים כ"א
3. המשך תשלום שוטף של שכר הדירה בסך 1,250 שקלים מדי חודש.
סך הכל לתשלום חודשי, בהנחה שהיינו מצליחות לגייס את המקדמה הוא 4,710 שקלים, שזה יותר ממה שאמי משתכרת בשכר הנטו שלה.
גם אם נירתם כולנו ונחלק את הסכום ל-4 עדיין יוצא סכום גדול מדי חודש (כ1100 שקל) ובהתחשב בעובדה ששלושתנו (האחיות) גרות בדירות משלנו ולכל אחת הלוואות והוצאות שוטפות ושלוש מבנות המשפחה חיות משכר מינימום המסקנה היא אחת- זהו הסדר שנועד לכישלון ולא נוכל לעמוד בו.

את הדברים האלה אמרתי לאותו רכז בפגישה נוספת בתאריך ה-21/4/13 אך הסבריי בגין הרצינות שלנו ובגין הרצון לשלם את החובות ולעמוד בתשלומים אך הקושי המהותי בגיוס המקדמה (הלא חוקית!) ובעמידה בתשלומים השוטפם נוכח המציאות נפלו על אוזניים ערלות.

כרגע המצב הוא כזה- מחר, ה-1/5/13 תגיש עמידר דרך עו"ד שיפמן כתב תביעה לבית המשפט בבקשה לגבות מאיתנו כספים ולפנות אותנו מהדירה, השלב הבא הוא שלב ההוצאה לפועל ומשמעות הדבר היא שעל כל אחת מאיתנו יוטלו הגבלות ועיקולים
*אני שוב מדגישה כי אני ואחיותיי לא גרות בדירה ואמי מתגוררת בגפה*
אם אכן תופעל הוצאה לפועל נגדנו אין שום דרך שבה נוכל לעמוד על שתי רגליים ולשלם את החוב שאין שום עוררין כי עלינו לשלם ואנחנו לא מחפשות להתחמק מהאחריות.

אני מבקשת ממך בלשון פשוטה:
1. פעולה מול חברת עמידר לקבלת פירוט חוב בכדי שנוכל לדעת בדיוק על מה מחייבים אותנו, מהם הסכומים השוטפים ומהן הריביות.
2. פעולה להקטנת החוב דרך מחיקה של הריביות לפחות, בשיחה האחרונה עם הרכז נאמר לי כי "משרד השיכון לא מוותר על אף שקל" אבל מצידו נרשמה אפס נוכחות להביא את אמא שלי בפני וועדת הנחות כי היא מרוויחה סכום גבוה יחסית למקבלי ההנחות.
3. הגשה של אמי לוועדה למחיקת חובות ישנים בתקווה שדבר זה יקל על העול.
4. הקפאת כל הליך משפטי עד שאקבל תשובה ממשרדך לגבי הטיפול.

אני יכולה להמשיך ולכתוב לגבי שקרים שאותם סיפרו גורמים מעמידר לגבי המניעים שלנו, אני יכולה לפרט עוד על הנחת העבודה השגויה של עמידר לגבי העובדה כי אנו מתגוררות בדירה רק כי לא שינינו כתובת מבלי להשתמש בביקורי המעגל על מנת להוכיח שאנו אכן דיירות אבל אני מעדיפה להימנע מלהטיל רפש וליצור רעש כי אני מקווה שתבין שעזרה נדרשת כאן והיא מוצדקת.

אנחנו גרות למעלה מ30 שנה ביישוב נידח בדרום ים המלח, מקום בו אין אפילו מכולת, אין תחבורה ציבורית בשעות הערב, הבידוד החברתי קשה מנשוא ואין שום עתיד לדור הצעיר, יוקר המחיה מוכפל בשל הריחוק ושלא נדבר על מזג האוויר.. ואנו חיות שם מתחושת שליחות כי איזור ים המלח הוא אזור שיקר לליבנו ואנו מאמינות שלמרות הקשיים שם הוא ביתנו,
גם אם נגיע למצב הסוריאליסטי שבו אישה בת 61 מגורשת מביתה בשל בעיה שניתן לפתור בהיערכות מתאימה לא ברור לאן היא אמורה להתפנות, במצבים דומים נהוג לומר כי זורקים אנשים לרחוב אבל אצלנו גם רחובות אין ובהיעדר בית היא תאבד גם את מקור הפרנסה שלה ואין צורך להכביר במילים על הקשיים של גיל הזהב במציאת מקום עבודה לכן, במקום שאמי ואנחנו ניהפך להיות נטל על החברה אני מבקשת מכבוד השר וממשרדך שתפעלו על מנת שנוכל להמשיך לחיות בכבוד לשמור על ביתינו וכמובן להגיע להסדר תשלומים הגיוני בהתחשב במצב.

בתודה מראש,
דנה הראל".

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s