אם ו-6 ילדיה ישנים באוהל: "רק רוצים קורת גג" \ MYNET

גילה (שם בדוי), 40, מנתניה וששת ילדיה, מסתובבים בשבוע האחרון ברחובות העיר לאחר שפונו מדירה אליה פלשו. כמחאה על התעלמות הרשויות, הם הקימו אוהל מול העירייה. העירייה: "הענקנו סיוע בשכר דירה"

עופר רוזנבאום

07.11.12

מכאן: http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-4301994,00.html

גילה (שם בדוי), תושבת נתניה בת 40, מסתובבת ברחובות בשבוע האחרון עם ששת ילדיה בתקווה למצוא מקום בו יוכלו לחיות בו. מדירת עמידר שאליה פלשה היא פונתה בשבוע שעבר. לטענתה, משרד השיכון הבטיח לה דירה אך אינו מוצא נכס על מנת לסייע לה, וגם במחלקת הרווחה של עיריית נתניה רחוקים מלספק פתרונות עבור המשפחה בת שבע הנפשות.

"לפני שנתיים וחצי קיבלתי זכאות לדירה ממשרד השיכון", מתארת גילה. "אמרו לי שייקח שנתיים ושאני אוכל להיכנס לדירת עמידר שתתפנה. אלא שעברו שנתיים וחצי, וכשפניתי אליהם בבקשה לקבלת דירה, נאמר לי שאין דירות פנויות כרגע. הציעו לי סיוע בשכר דירה בגובה של 3,000 שקלים עד שתימצא לי דירה".

למרות הסיוע, מסבירה גילה, הסכום רחוק מלהספיק במציאות הנוכחית, מה גם שבמצבה הכלכלי בעלי דירות אינם ממהרים להשכיר לה נכס. "אנחנו שבע נפשות, אין בתים שיתאימו לנו ב-3,000 שקלים בנתניה. אי אפשר לגור שבע נפשות בשני חדרי שינה וסלון.

"מעבר לכך, גם בעלי הדירה אינם מוכנים להשכיר לי. הם רואים שאני עם שישה ילדים ופוחדים על הדירה. במקביל מבקשים ממני עירבונות וביטחונות שכמובן שאין לי איך לספק להם, כך שמציאת דירה ממש קשה ולא אפשרית".

ההידרדרות הקשה קרתה לגילה בתקופה האחרונה, לאחר שפלשה לדירת עמידר עם ילדיה בשעה שהייתה בהיריון מתקדם. "לאורך ההיריון גרנו כולנו בדירת שני חדרים וחצי. כל ההיריון ישנתי על הרצפה וחיינו בקרטונים כי לא היה מקום לארונות. קצת לפני שילדתי החלטתי שאני חייבת לעשות מעשה קיצוני, כי אי אפשר להמשיך בצורה הזאת ופלשתי עם ילדיי לדירת עמידר שהייתה ריקה בשכונת עין התכלת בעיר".

האוהל שהקימו גילה וילדיה מול עיריית נתניה. מתחננים לסיוע

האוהל שהקימו גילה וילדיה מול עיריית נתניה. מתחננים לסיוע

שבוע לאחר שנכנסה אל הדירה, הגיעה גילה אל בית החולים "לניאדו" במטרה ללדת את ילדה השישי, כשבמקביל לכך, ניצלו הרשויות את ההזדמנות לפינויה מהדירה. "ישר אחרי שילדתי הגיעה אליי לבית החולים עובדת סוציאלית ואמרה שעליי לפנות את הדירה. הסברתי להם שאין לי לאן ללכת ושאין מי שיקבל שבע נפשות לביתו. הם באו לאישה אחרי ניתוח קיסרי לבית החולים עם בשורת איוב, וזו תחושה מאד קשה".

חמישה ימים לאחר שילדה חזרה גילה לביתה, שם זכתה לשבוע נוסף של חסד עד לפינוי, שבוע אשר הסתיים ביום חמישי שעבר. "באחד בחודש הגיעו אלינו ופינו אותנו מהדירה. המפנים שאלו לאן לקחת את הציוד שלנו ולא הייתה לי תשובה. בינתיים עוד לא מצאו לי שום פתרון מגורים, החלטתי שאין לי שום ברירה אחרת, הקמתי אוהל מול בניין העירייה והחלטתי ששם נגור עד שיימצא פתרון".

בשבוע האחרון מסתובבת גילה יחד עם ילדיה ברחבי העיר, כשמדי לילה הם לנים במקום אחר ועדיין מקווים לסיוע מצד הרשויות. "אני עוברת עם הילדים ממקום למקום, מתחננת לסיוע מאנשים. אבל אי אפשר להמשך ככה ולטלטל את הילדים ממקום למקום. כל מה שאני רוצה זה שלילדים שלי תהיה קורת גג ואין מי שיעזור לנו".

מעיריית נתניה נמסר: "האישה מטופלת באגף הרווחה החל מחודש יוני 2011, לאחר שהגיע לנתניה מעפולה. הפונה פלשה לדירת עמידר ובאחרונה הוצאה משם בכוח משטרתי, וזאת למרות שניסינו למנוע ממנה להגיע למצב זה.

"כידוע, העירייה אינה גורם משכן ומאחר שנושא הדיור אינו באחריותה של הרשות המקומית. הפונה אומנם הקימה אוהל מול בניין העירייה, אך ברור לכל כי הקמת האוהל אינה יכולה לשנות את הנהלים – במסגרתם משרד הרווחה והשיכון הם האמונים על מציאת פתרונות דיור.

"נציין כי במסגרת סיוע אגף הרווחה ניתנו לפונה דמי השתתפות בשכר דירה, תלושי מזון ושכר הובלה לחפציה האישים. ממידע שהגיע אלינו מקרובה של הפונה נמסר כי היא שכרה דירה בסיוע המשפחה המורחבת".

 

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s