עיריית בת ים פינתה בניין מסוכן, 30 דיירים נזרקו לרחוב \ הארץ

בין הדיירים חולים ומבוגרים. הפינוי, שנקבע ליום רביעי גרר הפגנה של הדיירים מחוזקים בארגון החברתי ‘הקול העולה' של יוצאי חבר העמים

מכאן: http://www.haaretz.co.il/news/education/1.1857978

מאבקי ירושה על נכס מוזנח בין חמישה אחים. בעלי דירה שמשכירים דירות חדר ב-700 שקלים לחודש אבל לא משפצים את הבניין. עירייה שאולי עושה את תפקידה בכך שהיא מפנה בניין מסוכן, אבל זורקת בהזדמנות את שלושים הדיירים לרחוב, בהם חולים, נכים וניצול שואה, ושולחת ידה לשטח ליד הטיילת. כל מרכיבי החמיצה הזו מתרכזים בבניין המצולק בבלפור 2, בת-ים.

ביולי קבע בית המשפט שהבניין מסוכן למגורים. באוגוסט קיבלו הדיירים הודעת פינוי. ביום ראשון, הסיר ששנים רתח בשקט התפוצץ. הפינוי, שנקבע ליום רביעי גרר הפגנה של הדיירים, רובם דוברי רוסית, מחוזקים בארגון החברתי ‘הקול העולה' של יוצאי חבר העמים. עד הרגע האחרון לא היה בטוח שההפגנה תתקיים. כמה דיירים מבין ה-30 ששרדו בבניין חשבו שעדיף להמשיך לסגור את הפה. האוכלוסייה בדירות הזעירות המפוצלות בבניין מבוגרת וחבולה, הם ראו הכול כבר ומתקשים בעברית.

ויולטה דנילוב עובדת בגיהוץ במכבסה סמוכה ומרוויחה שכר מינימום. היא 22 שנה בבניין המתפורר מאז הגיעה מאזרבייג'ן. היא מצביעה על התקרה המתפוררת וצוחקת. על חדרה היא משלמת 800 שקלים, כולל חשבונות. "בעל הבית אמר לי תהיי פה עד סוף החיים. תחשבי שהדירה שלך. איך אמצא דירה במחיר הזה? אני לא כבר בת 17. ואני רווקה, לא מגיע לי דיור ציבורי". כשאני שואל מה תעשה ביום הפינוי, "יש ים. אני הולכת לים", היא אומרת.

דיירי הבניין מפגינים מול בית העירייה, שלשום. פעילה במאבק: "הם לא באו לצעוד כי הם אנשים חלשים ומבוגרים" | צילום: ניר קידר - הארץ

דיירי הבניין מפגינים מול בית העירייה, שלשום. פעילה במאבק: "הם לא באו לצעוד כי הם אנשים חלשים ומבוגרים" | צילום: ניר קידר – הארץ

דיאנה ניסנוב שעלתה מגאורגיה היא מלצרית בסנוקר. היא אם חד הורית לשניים, ששוכרת חדר ב-800 שקלים. היא לא תגיע להפגנה, כי היא עובדת בערבים. היא מספרת איך התחתנה בגיל 16 ועל הגירושים. "קשה לי לחיות. אני רק רוצה בית בעמידר. שמונה שנים לא אמרתי לילדים שלי בוקר טוב. אני מקווה שלחיאני יתייחס טוב ליהודים. בגאורגיה הגויים לא התנהגו ליהודים כמו שמתייחסים אלינו עכשיו".

חלקם נאחזים במעט שיש להם. "זה בית בסדר, אולי צריך קוסמטיקה. בעל הבית הוא איש טוב שנותן לנו לגור בזול. הוא כמו משרד קליטה", אומר אלכס קוז'ושנר מאודסה שעובד כמאבטח, אף שמאחוריו רואים את חוטי החשמל והכבלים שחבוקים בין הדירות כנימיות.

הסיפור הוא בעצם הדיור הציבורי הקורס. באופן לא מכוון, בעלי הבניין של בלפור 2 שהשכירו בזול לנזקקים החליפו את הרשויות שהיו צריכות לעשות זאת. אבל הזמנים השתנו. עכשיו כשבת ים הפכה סוף סוף לפנינה נדל"נית, העסק לא יכול להימשך. הדיירים הם חיילי שחמט שמוקרבים בסיפור הזה. הם אולי יצביעו ישראל ביתנו או הליכוד ביתנו, אבל בית לא יהיה להם.

להפגנה הגיעו כארבעים איש, בהם מרק מלניקובסקי, דייר בן 78, ניצול שואה, שהפך חצוצרן בצבא האדום, ואינו דובר עברית. אל ההפגנה נכנס באופניים חשמליים גבר לא מגולח שהבטריה קשורה אליהם באופן רופף. אל ידיות האופניים קשורות ארבע שקיות סופרמרקט. הוא נואם בקול צרוד בפני המפגינים. האיש מתגלה כמרדכי חביב, אחד מבעלי הבניין. קשה לשמוע אותו, במיוחד כשיהודה נישלי, אחד הדיירים, אב פרוד לחמישה ילדים, מתחיל בדיוק לצווח בזעם, לקלל את כל המוסדות, וגם את הסודאנים, ולספר מה נתן למדינה ואיך הוא מופקר. מאחוריו יושבת על הרצפה אירינה בולגקוב, בת ה-67, חולה בסכרת שהגיעה מסיביר. "אני לא יודעת מה לעשות. אין לי כוח לחיות", היא אומרת בשקט.

המפגינים צועדים לעירייה, זועקים במגאפון ‘אטיאס, אל תדאג, גם אתה תהיה בלי גג'. זו צעדה עצובה למדי, על אף האהדה ברחוב. רק שניים מכל הדיירים מגיעים אתנו, אלכס המאבטח שנושא שלט ברוסית ויהודה נישלי. "הם לא באו לצעוד כי הם אנשים חלשים ומבוגרים", אומרת רותי לביא ממאבק הדיור הציבורי: "בחוזה הדירה כתוב שהדייר מודע לכך שלא מדובר בבניין בטיחותי. גרים בבניין רק מי שאין להם ברירה. המדינה נתנה להם הצעות לעבור למקומות מרוחקים, כמו ערד. אבל לבקש ממבוגר עם מקום עבודה לעבור לעיר אחרת, זה כמו להרוג אותו".

רפי חביב, אחד מבעלי הבניין, חושב שטענת הפינוי בגלל מצב הבניין היא קונספירטיבית. "זה באמת בניין עלוב ודי מסוכן" הוא מודה ומתגאה שגירש את סוחרי הסמים מהשטח. הוא מפנה לחפש באינטרנט ‘מתחם שער העיר', שם כתוב שבמקום מיועד לקום מתחם ל"שיפור איכות המגורים ותוספת אוכלוסייה חדשה, תוך ניצול הקרבה לחוף הים". "העירייה רוצה לבנות כאן חניון תת קרקעי של חמש קומות ולמעלה לשים בית קפה וגינה ציבורית", הוא אומר. "אני מוכן לשפץ ולהביא את הבניינים למצב בטיחותי בלי לפנות, אבל בעירייה לא מוכנים". "הכול נדל"ן נדל"ן נדל"ן", אומר אנדריי בר, אחד הפעילים.

כשההפגנה מגיעה לבניין העירייה היפה, הוא כבר סגור וחשוך. מתחת למנורה עומד השוטר הבכיר יגאל סנקר שמסביר למפגין שהוא צריך להודות שפינו את הבניין המסוכן. חלקית, הוא צודק. הוא קורא להפגנה "גימיק וצחוקים" ובעיקר מתרעם על כך שאחד השלטים כתוב ברוסית. "אני מדבר עברית, לא רוסית", הוא אומר.

עיריית בת-ים מסרה בתגובה: "האחריות לפתרון בעיית הדיור של דיירי הבניין היא על משרדי השיכון, הרווחה והקליטה. בית המשפט קיבל את עמדת העירייה בדבר מסוכנות המגורים עבור הדיירים בבניין. העירייה מסייעת לדיירים ככל יכולתה למיצוי זכויותיהם ולחלקם נמצאו כבר פתרונות".

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s