עמותת "איתך – מעכי" עם מאבקה של לילי מנשה

העצמת נשים במאבק הדיור הציבורי טמונה במתן כוח וכלים למאבק על זכויותיהן במציאות של שרידה קיומית

(הקדמה מאת:  צוות דיור ציבורי)

עמותת איתך-מעכי הוציאה אתמול מכתב אל משרד השיכון."סיפורה של משפחת מנשה ממחיש את בעיותיהן של משפחות החיות בעוני ונעדרות יכולת אמיתית לממש את זכויותיהן, ואת הפער הבלתי נסבל בין הזכויות אליבא החוק ובין האפשרות למצות זכויות אלו." –  נכתב שם. משפחות, א-נשים ובעיקר נשים, באותו המלחמה יום יומית לשרוד. במאבק להתקיים ולחיות באותו פער בלתי נסבל בין הזכויות המוקנות להן לכאורה לבין מציאות המעקרת את יכולתן לממש זכויות אלה. ואכן, גם בסיפור של הדיור הציבורי, רוב הגיבורות הנן נשים. "אין צורך להכביר מילים על היות הזכות לקורת גג נגזרת מזכויותיה החוקתיות המעוגנות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, הזכות לחיים והזכות לכבוד." נכתב שם. אין צורך לומר, אוסיף, על היות הזכות לקורת גג אותו בסיס חיוני, שבלעדיו אין האישה יכולה להאבק נגד דיכויה. פעולתה של איתך- מעכי היא מאותם מעשים המציגים את התובנה, המצליחה לראות את אותם סיפורים פרטיים לכאורה, הממחישים מציאות בלתי נסבלת זאת. ויותר מכך, אותה תובנה, שמאבק מגדרי עשוי מסיפור, ועוד סיפור וכי ההתגייסות למען כל אישה והסיפור הפרטי שלה בתוך המאבק המגדרי היא מהותו של המאבק ומהותו של השינוי.  אותה תבונה, כי מאבק מגדרי הוא מאבק על מתן כלים לנשים, כל אחת בסיפור ובמצוקה הפרטית שלה, לממש זכויותיהן הלכה למעשה ולצבור אותו כוח היכול להביא לשינוי. ועל כך תבורך עמותת איתך- מעכי ואינשאללה נבנה יחד מציאות שוויונית לא רק ברמת החוק אלא בעצם מימושו.

  1. בשם עמותת איתך-מעכי משפטניות למען צדק חברתי, הריני לפנות אלייך כדלקמן:
  2. סיפורה של משפחת מנשה ממחיש את בעיותיהן של משפחות החיות בעוני ונעדרות יכולת אמיתית לממש את זכויותיהן, ואת הפער הבלתי נסבל בין הזכויות אליבא החוק ובין האפשרות למצות זכויות אלו.
  1. משפחת מנשה נקלעה לסיפור קפקאי בו מחד נסיבות חייהן מקנות להן זכאות לקבלת דירת עמידר (כבן ממשיך) אך מאידך אין הן יכולות לממש זכאותם זאת ולהשמיע את סיפורם בפני הגורמים הרלוונטים.
  2. פס"ד וילנצ'יק הכיר בכך כי במקרים מסוימים ההגנה על זכויות תלויה במידה רבה ביכולת הפרקטית לממש את הזכויות, דהיינו בשאלת קיומו של ייצוג משפטי, ולא רק בשאלת קיומן של הזכויות ברמה הנורמטיבית. וכך נאמר:

"חירותו של הפרט אינה מותנית רק במבנה נורמטיבי המכיר בזכויותיו, אלא גם במציאות פרקטית המאפשרת לו להגן על פגיעה בהן. "ההיסטוריה של החירות"- כתב השופט פרנקפורטר- "היא בעיקרה ההיסטוריה של אמצעי הגנה דיוניים" (Mcnabb V. United States 318 U.S. 332’ 347 (1942)). במרכזם של אמצעי ההגנה הדיוניים עומדת זכות הטיעון. ממנה נגזרת, בעניינו של חולה הנפש, הזכות לטעון באמצעות סניגור. מכאן חשיבותו של הפרקליט, יודע דת ודין, המסייע בהפיכת החירות מהלכה למעשה. בוודאי כך לעניין חולה הנפש, אשר ללא סניגור עשוי שלא להיות מסוגל לעמוד על זכויותיו."

  1. ברע"א 6810/97 בן שושן נ' בן שושן, פ"ד נא(5) 375 קבע בית המשפט כי בנסיבות והליכים מסויימים יש מקום להכיר בזכות לייצוג משפטי גם בהליך האזרחי. בהתאם לקביעה זו, קבע השופט טירקל כי לאור העובדה כי המבקשת לא הייתה מיוצגת בהליכים נשוא הערעור, יש לבטל את פסקי הדין של בית המשפט המחוזי ושל בית המשפט לענייני משפחה, ולהחזיר את הדיון לבית המשפט לענייני משפחה על מנת שיחזור וידון מחדש בתיק, לאחר שהמבקשת תהיה מיוצגת.
  1. השופט טירקל ביסס הלכה זו, בין היתר, על סוג ההליך, אשר עסק בענייני משפחה, וכן על נסיבות המקרה, אשר עניינו היה סכסוך בין בני זוג על דירת מגורים. וכך נאמר:

"דברים אלה כוחים יפה, ואולי ביתר שאת, כאשר מדובר בפירוק השיתוף בדירת בני הזוג. כאן חייב בית המשפט בזהירות כפולה ומכופלת, בבואו לקבוע את ממצאיו ובבואו לשקול אותם בטרם יסיק את מסקנותיו. חובת זהירות זאת אינה יכולה להתקיים במצב של חוסר שוויון קיצוני כזה בין המתדיינים, כאשר אחד מהם טוען לעצמו בלשון עילגים ואילו השני, בלשון פרקליטים מלומדת."

  1. בנוסף לכך, כבוד השופט טירקל קובע כי, לאור חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, יש נסיבות בהן קמה לאדם זכות חוקתית לייצוג, או לכל הפחות בנסיבות אלה על בתי המשפט ליתן משקל יתר לזכות לייצוג. וכך נאמר:

"חברי הנכבד, המשנה לנשיא ש' לוין, העיר בעניין זכות הייצוג לאור הוראות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, כי "שאלה שיהיה צורך לבחון אותה בעתיד, לאור הוראות חוק היסוד…. אם אין זה מן הראוי, לאור הוראת חוק היסוד, לקבוע את סמכותו של בית המשפט למנות עורך דין בהליכים אזרחיים גם מעבר להוראות החוק החרות" (ש' לוין "חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וסדרי הדין האזרחיים" הפרקליט מב (תשנ"ו) 451, 458; וכן עיין א' ברק "כבוד האדם כזכות חוקתית" הפרקליט מא (תשנ"ד) 271).

סבורני שהגיעה השעה לדון בכך, ואולי אף הגיעה השעה לשקול הקמת יחידת סיוע משפטי מיוחדת בצד יחידת הסיוע הנזכרת. כך או כך, בטרם יאמר המחוקק את דברו, סבורני שעל בתי המשפט לייחס משקל רב יותר מבעבר לחשיבות הייצוג על ידי עורך דין בהליכים בענייני משפחה, ואולי גם בהליכים אחרים, על כל המשתמע מכך לענין הבירור לפניהם." (פס"ד בן שושן, שם) (ההדגשות אינן במקור- ש.ר.).

לעניין ההכרה בזכות לייצוג בהליך אזרחי כזכות חוקתית ראה גם: יורם רבין, "הזכות לייצוג וסיוע משפטי בהליך אזרחי בעקבות רע"א 6810/97 בן שושן נ' בן שושן", המשפט ו' 225.

  1. העדרו של ייצוג משפטי ראוי (המשפחה נעזרה בעו"ד שהנו ידיד ואינו עוסק בתחומי המשפט הרלוונטים) פגע באפשרות של המשפחה לממש את זכאותם בדירה ועקב זאת זכותם לדיור וזכותם החוקתית לקיום אנושי בכבוד נפגעת בצורה לא מידתית וסבירה.
  2. אין צורך להכביר מילים על היות הזכות לקורת גג נגזרת מזכויותיה החוקתיות המעוגנות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, הזכות לחיים והזכות לכבוד.

 

       

"כבודו של האדם כולל בחובו הגנה על מינימום הקיום האנושי. אדם המתגורר בחוצות ואין לו דיור, הוא אדם שכבודו כאדם נפגע, אדם הרעב ללחם הוא אדם שכבודו נפגע, אדם שאין לו גישה לטיפול רפואי מינימלי הוא אדם שכבודו כאדם נפגע, אדם הנאלץ לחיות בתנאים חומריים משפילים הוא אדם שכבודו כאדם נפגע, כך כבודו של כל אדם" (כבוד הנשיא א. ברק ברע"א  4905/98 גמזו נ' ישעיהו, פ"ד נה(3) 360.

  1. זכותה החוקתית של משפחת מנשה לחיים בכבוד מינימלי כוללת בחובה את הזכות כי בטרם תושלך מדירת עמידר ינתן לה יומה לפרוס את סיפורו ימצא לה פתרון דיור חלופי.
  2. בקליפת אגוז יאמר כי למשפחה הסבר משכנע מדוע שכרו במקביל דירה נפרדת אשר מגובה במסמכים ועדויות. לטעת המשפחה היות והאישה היתה בטיפולי פוריות נדרש הזוג להתבודד ימי מספר בשבוע בדירה נפרדת. מובן כי לאור נסיבות אלו ובמסכת עובדתית זאת אין זה סביר כי הזוג יאבד את דירתו.
  3. אנו מבקשות כי המשפחה לא תפונה מדירתה עד להגשת ערעור ו/או בחינה מחודשת של חברת עמידר את זכאותה.

בכבוד רב,

עו"ד קרן שמש-פרלמוטר

מנהלת עמותת איתך-מעכי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s