ג' זה בית: לא ניתן שישליכו את איציק ולילי מנשה מהבית! שולחים מכתבים לכולם!

בשבוע שעבר כתבנו לאפרת ג'דה ממשרד השיכון, על מנת שתסכים להיפגש עם איציק ולילי מנשה, שעתידים להיזרק מביתם בעוד פחות משבוע. מאז עמדה הגברת ג'דה בסירובה לפגוש את השניים.

ערכנו גם הפגנה למען בני הזוג ובנם הקטן וכן המשכנו ללחוץ על גורמים שונים במשרד השיכון, בינתיים ללא הצלחה.

עוד דברים קרו מאז יום שלישי שעבר: במשרד השיכון הצהירו כי מדיניות הפינויים, שהוקפאה עד אחרי החגים בעקבות מותו של משה סילמן, תחודש (לקריאה נוספת: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4292674,00.html ).

אבדן בית הוא לא רק אבדן קורת גג, הוא גם אבדן בטחון. אנשים שלא יודעים היכן ישנו בלילה הבא חיים תחת פחד מתמיד, הם לא יכולים לחשוב קדימה, לתכנן. החיים נעצרים עבורם – הם וילדיהם לא יודעים רווחה אמיתית מהי, החיים הופכים עבורם למאבק הישרדותי מתמיד. אנשים כאלו בדרך כלל לא יכולים לחנך את ילדיהם לפי הערכים שהם מאמינים בהם, הם צפויים להיות יותר חולים ולשקוע בחובות עמוקים יותר ויותר. הם לא יוצאים לבלות, לא משחקים עם הילדים, הם לא מחייכים.

וזה בעיקר מקומם כשאנשים נענשים מכיוון שחטאם היחיד היה הרצון להפוך להורים. אל תבינו לא נכון, אסור לזרוק אף אחד לרחוב, לא משנה אילו חובות צבר ומה עשה בעבר, אבל הסיפור של איציק ולילי מנשה כואב במיוחד, מכיוון שמדובר בשני אנשים שלולא רצו להביא ילדים לעולם, לא היתה חרב הפינוי מונחת היום על ראשיהם.

וזה הסיפור: איציק מנשה חי כל חייו בדירת עמידר בגבעת שמואל. אחיו הגדולים עזבו את הבית והוא נשאר לטפל באמו האלמנה והחולה. כשהתחתן עם לילי, היא עברה להתגורר עמו בדירה. השניים התמודדו עם הבעיות הבריאותיות של אמו של איציק וטיפלו בה בהתמדה לאורך תקופה זו. הם נאלצו להתמודד עם אישפוזים חוזרים ונשנים של האם, עם אמבולנסים שהגיעו לבית על בסיס יומיומי ועם השגרה המתישה שבטיפול באדם חולה.

במשך מספר שנים ניסו בני הזוג להרות, אך לשווא. הם פנו לרופאים ועברו מספר טיפולי הפריה שכשלו אף הם. ברם, הם לא התייאשו והמשיכו במאמציהם להביא ילד לעולם, וכשמישהו הציע להם לשכור דירה ולהתרחק קצת מהלחץ הנלווה לטיפול באם החולה, הסכימו. השניים חשבו שאולי בסביבה נוחה, נעימה ושקטה, הרחק מהתרופות ומסירנות האמבולנס, יצליחו לעשות את מה שחמישה טיפולי הפריה לא הצליחו. והם צדקו. השניים שכרו דירה יחד עם אחיה של לילי. הוא זה שהתגורר בדירה בפועל, והם הגיעו ללון בה רק למשך יומיים-שלושה בחודש. ואכן, תוך מספר חודשים הרתה לילי באופן טבעי והשמחה היתה גדולה.

אלא מה? בינתיים גילו פקידי עמידר את ההסדר ומבחינתם איציק ולילי ויתרו על זכויותיהם בדירת עמידר שבה התגוררו בפועל. כשנפטרה אימו של איציק, לא היססו בעמידר ועוד לפני שהסתיימה השבעה, הגישו לשניים צו פינוי מביתם.

בינתיים זרמו הרבה מים עכורים בנהר  – איציק ולילי עמדו בפני שופט ומכיוון שלא היו להם האמצעים לשכור עורך דין בעל התמחות בדיור, הפסידו במשפט. בהמשך נדחה צו הפינוי שלהם פעמיים, אך בשבוע הבא הם ובנם בן השלוש צפויים להיזרק לרחוב.

היום נשלח מיילים לכל מי שהעלינו בדעתנו שיכול לשנות את רוע הגזרה, או להשפיע על מקבלי ההחלטות – ראש הממשלה, שר השיכון, סגן שר הבריאות, אנשי משרד השיכון ועמידר, חברי השדולה לדיור ציבורי בכנסת, בעלי תפקידים בעיריית גבעת שמואל ומוסדות ציבוריים שעניינם קידום מעמד האישה.

לצערנו הגענו לרגע האחרון, יתכן שבשבוע הבא כבר יהיה מאוחר מדיי. אנא עשו מאמץ, שלחו את המיילים ובקשו מכל מי שאתן יכולות שישלח גם הוא.

*******************************************************************************

מצורף מכתב לדוגמה, המכתב כתוב בלשון אישה מטעמי נוחות.

כתובות הדואר האלקטרוני:

efratj@moch.gov.ilsar@moch.gov.ilPMO.HEB@it.pmo.gov.ilylitzman@knesset.gov.ilmankal@moch.gov.ilIsraels@moch.gov.ildanielg@moch.gov.ilasherg@moch.gov.ilyakov.brosh@amidar.co.ilmsolodkin@knesset.gov.ilozuaretz@knesset.gov.ilecabel@knesset.gov.ilabraverman@knesset.gov.ildhanin@knesset.gov.ilolevy@knesset.gov.ilmregev@knesset.gov.ilnabesadze@knesset.gov.ildazulay@knesset.gov.ilzeevik@knesset.gov.ildbensimon@knesset.gov.ilmbarakeh@knesset.gov.ilnhorowitz@knesset.gov.iliherzog@knesset.gov.ilyhasson@knesset.gov.iltiviaev@knesset.gov.ilgmagadle@knesset.gov.ilsmolla@knesset.gov.ilhswaid@knesset.gov.ilyohananplesner@knesset.gov.ilgimelforbait@gmail.comwomen@pmo.gov.ilaliza@givat-shmuel.muni.ilHE2YST@012.NET.ILmicfgl@gmail.comIFRIEDER@GMAIL.COMMARER@ZAHAV.NET.ILvilian_j@hotmail.comGold-avi@014.net.ilISRAELA@GIVAT-SHMUEL.MUNI.ILIRMIBLUM@ZAHAV.NET.ILSHLOMI.GERDA@GMAIL.COMILANB@BSL.CO.ILBEN-AMI@PLB-LAW.COMBgmarriage@neto.net.il

א.ג.נ.,

הנדון: אנא סייעו לנו למנוע את השלכת משפחת מנשה לרחוב

אני פונה אלייך בעניינה של משפחת מנשה: איציק, לילי ובנם הפעוט, בן שלוש בלבד. בעוד כשבוע צפויה המשפחה להיזרק לרחוב ללא כל פתרון דיור אחר. מדובר בדיני נפשות ואני מאמינה שיש ביכולתך לסייע למשפחה ולהצילה.

אלו פרטי המקרה:

איציק מנשה חי כל חייו בדירת עמידר בגבעת שמואל. אחיו הגדולים עזבו את הבית והוא נשאר לטפל באמו האלמנה והחולה. כשהתחתן עם לילי, היא עברה להתגורר עמו בדירה. השניים התמודדו עם הבעיות הבריאותיות של האם הקשישה וטיפלו בה במסירות אין קץ. במשך שנים הם התמודדו עם אישפוזים חוזרים ונשנים של האם, עם אמבולנסים שהגיעו לבית על בסיס יומיומי ועם השגרה המתישה שבטיפול באדם חולה. הם עשו זאת באהבה ובהתמדה, השקיעו את כל כוחותיהם וכספם בשמירה על חייה של האישה היקרה להם.

באותן השנים ניסו בני הזוג להרות, אך לשווא. טיפולי ההפריה שעברו כשלו אף הם. רופאים ומכרים הסבירו להם שיתכן והלחץ הנלווה לטיפול באם החולה מקשה על התהליך. כאשר הוצע להם לשכור דירה ולהתרחק קצת מהלחץ הנלווה לטיפול באם החולה, הסכימו. השניים חשבו שאולי בסביבה נוחה, נעימה ושקטה, הרחק מהתרופות ומסירנות האמבולנס, יצליחו לעשות את מה שחמישה טיפולי הפריה לא הצליחו. והם צדקו.

לא היה להם כסף רב אבל הם שכרו דירה יחד עם אחיה של לילי. הוא זה שהתגורר בדירה בפועל, והם הגיעו ללון בה רק למשך יומיים-שלושה בחודש. אכן, תוך מספר חודשים בלבד הרתה לילי באופן טבעי והשמחה הייתה גדולה.

אלא מה?

כשנפטרה אימו של איציק, לא היססו בחברת עמידר ובמהלך השבעה, הגישו לשניים צו פינוי מביתם. פקידי החברה טענו בפניהם שבעקבות ההסדר עם אחיה של לילי, ועל אף שהמשיכו להתגורר בפועל בדירת האם, נקטעה רציפות מגוריהם בדירה והתבטלו זכויותיהם לרשת את מעמדה.

בינתיים זרמו הרבה מים עכורים בנהר  – איציק ולילי עמדו בפני שופט ומכיוון שלא היו להם האמצעים לשכור עורך דין בעל התמחות בדיור, הם הפסידו במשפט. מדובר במקרה מובהק של ניצול ועיוות הדין.

מדובר כאן גם בעניין נוסף. מדובר בזכותן של נשים בכלל (ובזכותה של לילי מנשה בפרט) להרות מבלי לפגוע בגופן ובריאותן. טיפולי הפריה הם טיפולים שעשויים להסב נזקים בטווח הקצר ובטווח הארוך. למעלה מחמישה טיפולים הורמונאליים (ולילי מנשה עברה חמישה טיפולים כאלו) מעלים את הסיכוי לחלות בסרטן.

האם רשויות השיכון בישראל מצפות מנשים להכריע בין זכותן להריון שאינו מסכן בריאות וחיים לבין זכותן לקורת גג? הרי אין זה אלא אבסורד שמבטא אטימות שלטונית ולעג לרש.

בשבוע הבא איציק, לילי ובנם בן השלוש צפויים להיזרק לרחוב.

מסירותם ואהבתם, רצונם להרות ולהביא ילד לעולם, נכונותם להקריב את רווחתם וכלכלתם לטובת האם החולה, אלו כל חטאיהם.

ביום שלישי הקרוב הם עומדים להיזרק מביתם. המצפון והדעת אינם יכולים לקבל זאת.

אנא עשו כל שביכולתכם לעזור, עצרו את העוול!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s