"אני מרימה ידיים כי אני עייפה" \ local כפר סבא

פורסם לראשונה כאן:

http://www.local.co.il/kfar-saba/98676/article.htm

אירית מרק  12.09.2012

אלמנה עם שלושה ילדים קטנים, הגדול בן שש, השני בן שנתיים וחצי ותינוק בן חמישה חודשים ,שוהים מאז יום שלישי השבוע באוהל שהקימה האם מחוץ למבנה עיריית כפר סבא: "נזרקנו לרחוב. אני מיואשת. המדינה לא עוזרת למי שצריך" ליאת אהרון 37 אלמנה, אימא לשלושה ילדים הגדול בן שש, השני בן שנתיים ושבעה חודשים ותינוק בן חמישה חודשים, שוהה מאז יום שלישי השבוע עם ילדיה הקטנים באוהל שהקימה ברחבת עיריית כפר סבא.

על האלמנה וילדיה הקטנים עוברים ימים קשים מאוד מאז הטרגדיה שקרתה לפני שנה בה איבדה המשפחה את האב בתאונת אופנוע מחרידה.

הלילה הראשון היה קשה מאוד לאם ולילדים. הממטרות האוטומטיות נפתחו בשעה 02:00 לפנות בוקר והפתיעה אותם בעודם ישנים.

– ליאת, איך הגעת למצב הזה?

"לפני שנה בעלי נהרג בתאונת אופנוע במהלך העבודה, כשנערה בת 19 חצתה במעבר חציה באור אדום, בעלי פגע בה, ועף עם האופנוע 20 מטר. הוא מת מדימום מוחי באותו לילה גם היא נהרגה באותו לילה. הסתבר לי אחרי התאונה שלא היה לבעלי ביטוח אז לא יכולתי לתבוע. נשארנו ללא קורת גג, אני הייתי בתחילת הריון בחודש שלישי".

– צאיך הסתדרת?

"בעלי היה מפרנס יחיד, אני לא עבדתי כי הייתי עם הילדים בבית ואת כל החובות שלו שהוא השאיר נאלצתי לשלם בעצמי. מע"מ והבנק היחידים שלא הסכימו להתחשב ולבוא לקראתי, השאר היו אמפאתיים וויתרו על חלק נכבד מהחובות. לא היה לי כסף, נאלצתי לעבור לגור עם אחותי ובנה בדירת שני חדרים. אחרי מספר חודשים אחותי אמרה שקשה לה ונאלצתי לנדוד לאימא שלי לדירת שני חדרים של עמידר. שמונה חודשים אנחנו ישנים במיטה אחת אני והילדים, בצפיפות שלא ניתן לתאר. רציתי רק למות, כל הזמן שאלתי את אלוהים למה הוא לא לקח אותי במקום את בעלי".

– את נשמעת כועסת, נגד מי את מפנה אצבע מאשימה?

"בטח שאני כועסת, אני רותחת על הרווחה, העירייה, משרד השיכון, פניתי לכולם, לאחר מאבקים נתנו לי זכאות לדיור ציבורי בחדרה שזה לא רלוונטי לילדים שלי רחוק מהמשפחה היחידה שנותרה לי, כולם נמצאים פה בכפר סבא. יש בתור לפני 27 משפחות זאת אומרת שגם אם הייתי מסכימה זה יכול לקחת עוד עשר שנים ויותר. "אני כועסת כי יש יוצאים מן הכלל, יש כאלה שמקבלים בלי לחכות, כאלה שמפעילים פרוטקציה, אני אלמנה עם ילדים קטנים, חסרת כל, לאלה צריכים לעזור קודם כל. ביקשתי והתחננתי שהמדינה תסייע לנו ויאשרו לנו שכירות והם לא מאשרים. אין לי לאן ללכת, הלכתי לרווחה אמרו שיסייעו לחודשיים בשכירות".

– עברתם לילה קשה, איך הילדים הגיבו.

"הבן שלי האמצעי עם קוצר נשימה והעירייה הפעילה את הממטרות בשעה 02:00 לפנות בוקר, נרטבנו עד לשד עצמותינו, השמיכות, הבגדים, היינו ערים עד 04:00 לפנות בוקר, לא הפסיקו לבכות. זה היה נורא, עבר פה אדם מפחיד, תחשבי שהיינו צריכים שירותים ונאלצנו להתחבא מאחורי שיחים, וקפאנו מקור, ורציתי להכין משהו חם לילדים. נשבר לי הלב לראות את הילדים רועדים מקור, בוכים ורוצים הביתה. לבית שהם חושבים שעוד נחזור, לסבתא. אבל אני לא יכולה לחזור לשם כי היא לא רוצה אותנו".

– מה היא אמרה לך?

"היא אישה חולה וכבר אין לה סבלנות. היא לא מסתדרת עם הילדים שלי, ואני לא רוצה להיכנס למה שקרה. תמיד בעבר אמרתי שהיא האימא הכי טובה בעולם אבל המערכת יחסים בינינו הידרדרה. הייתה לה כוונה טובה בסך הכול וגם לאחותי ועם שתיהן היה לי פיצוץ כשגרתי אצלן. עם אימא שלי הכול טרי אבל עם אחותי זה בסדר עכשיו והיא פה במאהל תומכת בי".

– את צריכה סיוע כרגע בבגדים, שמיכות, אוכל?

"מנכ"ל העירייה הציע לי סיוע של 2500 שקלים לחודשיים בלבד ואז מה?! אני אחזור לרחוב בחורף?!. אנחנו נשמח לכל עזרה דחוף אבל הכי חשוב זה סיוע לשכר דירה. הבגדים שנרטבו בינתיים התייבשו בשמש ואני מבקשת שהעירייה לא תפעיל שוב את הממטרות בלילה. אני חסרת אונים ומיואשת. עד היום נלחמתי לבד אבל היום אני מרימה ידיים כי אני עייפה. הבן שלי התחיל כיתה א' השנה והבוקר הוא אמר לי אימא אני רוצה ללכת לבית ספר, אני רוצה לחזור לבית של סבתא, אמרתי לו, אנחנו לא יכולים יותר לחזור לשם".

מהעירייה נמסר בתגובה:"אנו מצרים על המקרה הקשה בו שרויה ליאת אהרון, הנושא מוכר ומטופל באופן אישי על ידי ראש העיר, שהנחה את כל הגורמים המקצועיים לסייע לליאת בכל דרך אפשרית. חשוב להדגיש כי נושא הדיור מצוי בסמכותו הבלעדית של משרד השיכון, וכי העירייה מנסה לסייע לליאת בכל דרך אפשרית. אגף הרווחה מלווה את הפונה ומסייע באמצעות עובדת סוציאלית צמודה כולל מתן תמיכה רגשית, ליווי והכוונה למיצוי זכויותיה וכן בסידור הילדים הקטנים במעון יום ויצו ומענה לילד הגדול יותר לשהות במועדונית לאחר שעות הלימודים. כמו כן, העירייה מעניקה סיוע מקיף: ציוד לימודי הדרוש לילד, ספרים וילקוט, סלי מזון ותלושים מידי חודש על סך 500 ₪, סיוע ברכישת ביגוד, תרומה של שמיכות לחורף, תרומה של תחפושות לילדים, העסקת סומכת שעזרה לאם בטיפול בילדים, תרומה למימון לקייטנות לילדים וכן תרומה חודשית של טיטולים. במקביל, עוזר ראש העיר פנה באופן אישי והוא נמצא בקשר רציף מול עוזר שר השיכון למציאת פתרון קבע בנושא הדיור. הפונה מקבלת ייעוץ משפטי חינם במטרה לסייע לה בהתנהלות בנושא הביטוחי של בעלה המנוח. כתוצאה ממעורבות ישירה של מנכ"ל העירייה, נמצאה לה תמיכה עבור שכ"ד למשך חודשיים עד לסיום התהליך מול משרד השיכון, אך לצערינו היא סרבה. יש לציין כי פנינו מספר פעמים למשרד השיכון בבקשה לאשרה בועדת חריגים, כולל פניה שוב היום לעוזר שר הפנים והוא הבטיח לחזור אלינו עם תשובה. ידוע לנו כי משרד השיכון שילב אותה על פי בקשתה ברשימת ההמתנה לדיור ציבורי באזור חדרה ואישר לה סיוע של שכר דירה בגובה 2500 ₪ לחודש. על מנת לקבל את הסיוע עליה להגיש חוזה שכירות למשרד השיכון".

ליאת אהרון | צילום: אלן שיבר

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s