שקר הדיור הציבורי \ ניב חכלילי

שקר הדיור הציבורי

מאת: ניב חכלילי

בשבוע שעבר התקיים בכנסת יום בנושא הדיור הציבורי.שר השיכון אריאל אטיאס החליט לא לבוא מכיוון שלא ראה טעם בהשתתפותו "בכנס שבו משרד האוצר מדיר את רגליו במכוון כדי לא לתת תשובות ופתרונות", כדבריו. בהצגה הזאת כולם שיחקו מצוין: שר השיכון הטיל את האחריות על משרד האוצר, חברי הכנסת תקפו את השרים ואפילו הזילו דמעה, ועשרות הפעילים והאזרחים שטרחו ובאו, נפלו שוב אל מלכודת הסטריאוטיפים שטמנו להם כשהעזו להביע את זעמם.

את הפארסה הזאת ראוי להכניס להקשר הנכון. לפני מעט יותר משנה וחצי פורסמה ב"מוסף הארץ" כתבת תחקיר על מחדל הדיור הציבורי ("איך הפך הדיור הציבורי בישראל למנגנון שמרוויח על חשבון הנזקקים?", ניב חכלילי, 20.01.2011). המחאה בקיץ שעבר שבה והעלתה את מצוקת הדיור לתודעה, ובעקבותיה הקימו כמה חברי כנסת את השדולה למען הדיור הציבורי. איש בוודאי לא יופתע לשמוע שמעבר להצהרות ריקות מתוכן דבר לא השתנה. ההתנהלות של שר השיכון וחברי הכנסת רק חשפה עוד יותר את הפער בין המציאות לדימוי שמבקשים נבחרי הציבור למכור לנו.

הרי גם בלי תוספת תקציב יכול היה שר השיכון להורות לאנשי משרדו, כבר לפני שנה וחצי, להפסיק לפרסם נתונים סותרים בנוגע לנושא בסיסי כמו מספר הדירות שיש במלאי של הדיור הציבורי. ראוי היה שהשר ידאג שחברי ועדת האכלוס העליונה, הגוף שמאשר או דוחה בקשות לדירה, ינמקו את החלטותיהם "בבירור, כדי שהדיירים הפונים יוכלו להבינן", כפי שכתב מבקר המדינה. או לפחות שיטרחו לציין את שמותיהם על הודעות הדחייה, כפי שהם חייבים לעשות.

שר השיכון גם יכול היה לוודא שאלפי המשפחות שחיות בדירות של הדיור הציבורי, שבהן מפגעים קשים כולל כאלה שמסכנים חיים, יזכו לשיפוץ מלא במסגרת תקציב התיקונים המוגדל שכה התגאה בו.

דוגמאות אלה הן רק קצה הקרחון. בתחקיר, וגם בדו"חות של מבקר המדינה ושל מרכז המחקר והמידע של הכנסת נחשפו עשרות ליקויים, עיוותים ומחדלים, שנמשכים כבר שנים. את רובם יכלו השר וחברי השדולה לתקן בשנה האחרונה. לא בקריאות שבר מזויפות והצעות חוק שאין סיכוי שייצאו לפועל, אלא בעבודה אמיתית של אכיפה פרלנטרית, שינוי המבנה הארגוני, יצירת שקיפות ושיקום מערך הליווי והבקרה.

כל עוד ששר השיכון וחברי הכנסת לא דורשים, ועוקבים ומוודאים שהתיקונים ההכרחיים ייעשו, הם משחקים לידי האוצר. השר אטיאס אינו יכול לדרוש את הגדלת היצע הדירות בדיור הציבורי כשהוא מתייחס להיצע שבידיו בזלזול ובבוז מופגן שכזה.

זהו מנגנון שמזין את עצמו: משרד האוצר מקצץ בתקציבים, שוחק את יכולתם של המשרדים לבצע את תפקידם וטוען שהם לא יעילים. המשרדים בתורם, מוכיחים שהוא צדק באמצעות עבודה רשלנית והתנערות מוחלטת מאחריות. כדי לפעול, ליצור ולתקן, למרות מגבלות תקציביות קשות, נדרשת גמישות ונדרש גם אומץ, אבל זו בוודאי לא משימה בלתי אפשרית. נבחרי הציבור שלנו מוכיחים לנו שאין להם עניין אפילו לנסות.

חשוב להבין שלפצע הפתוח של אלפי משפחות שממתינות שנים בתור לדירה ועשרות אלפי משפחות שכלל לא הוכרו כזכאיות, שותפות גם 60 אלף המשפחות ש"זכו" לחיות בדיור הציבורי. אלה שבויות של מערכת שלא נדרשת לתת דין וחשבון לאיש וגוררת אותן אתה אל התהום.

הדיור הציבורי בישראל במתכונתו הנוכחית, מנציח את הבעיה ואינו מסוגל לספק פתרון ראוי ומכובד לאיש. הוא ממשיך לשרוד רק מפני שהוא משמש כלי משחק בידי כוחות שמבקשים להשפיע בעזרתו על דעת הקהל ולצבור הון פוליטי.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s