מיואשים: האנשים שמבינים את משה סילמן \ עודד בר-מאיר

ביום שני האחרון נכנס תושב באר שבע (46) לבניין העיריה כשהוא נחוש להצית עצמו. עירנותו של המאבטח שריתק אותו לרצפה מנעה אסון כבד. תושבים נוספים מספרים על מצוקת הדיור: "רשויות המדינה פשוט מתישות אותנו" ומזהירים כי לא רחוק היום שמישהו ינקוט בצעד קיצוני מתוך ייאוש

משה סילמן מחיפה, שנכווה באורח אנוש לאחר שהצית עצמו במחאה החברתית במוצאי שבת האחרונה, עורר מחדש את הדיון בסוגיות הדיור הציבורי בישראל ואחריות הממשלה כלפי אזרחיה.

• בואו להצטרף לעמוד "ידיעות הנגב" בפייסבוק

בצהרי יום שני השבוע, היה ברור לכל כי סילמן לא לבד. תושב באר שבע (46), הגיע לבניין העיריה ואיים להצית את עצמו. מאבטח שהיה במקום הבחין באיש המתיז על עצמו חומר דליק והשתלט עליו בטרם זה הספיק לממש את איומו. לטענתו של האיש, הוא פנה באחרונה למחלקת הרווחה בעיריה, לחברת 'עמידר' ולחברת 'עמיגור' בבקשה לקבל דיור ציבורי, אך נענה בשלילה.

נדמה כי חוסר הביטחון הכלכלי והקריסה של שירותי הרווחה מביאים אנשים לנקוט בצעדים קיצוניים. אלפי משפחות באזור הנגב, למעלה מ־20 אלף בתי אב, על פי נתוני לשכות הרווחה של הרשויות המקומיות, נסמכות על שולחנן של לשכות הרווחה במקום מגוריהם.

אין עם מי לדבר

מחאתו של משה סילמן לא זרה ללאה שמי (30), תושבת באר שבע, אם חד־הורית לשני ילדים קטנים. המצוקה הכלכלית קשה עבורה לא פחות. "אני חיה באי ודאות", היא מציינת.

לפני כחמישה חודשים, היא זכתה להיכנס לדירה בה היא מתגוררת כיום בשכונה ד' בבאר שבע, לאחר שקודם לכן, במשך חודשים ארוכים, היא פשוט נזרקה, כהגדרתה, לרחוב. גם דירתה הנוכחית היא לא חלום חייה.

מחאת הדיור בב"ש - מה צריך לקרות כדי שהקודקודים יתעוררו? (צלום: הרצל יוסף)
מחאת הדיור בב"ש – מה צריך לקרות כדי שהקודקודים יתעוררו? (צלום: הרצל יוסף)

"דוחקים אותי לקן צרעות", היא מספרת, "ומציעים לי דירות במקומות בהם מסתובבים נרקומנים. עברתי בחיים שלי דברים לא קלים ואני רוצה להעניק לילדים שלי חיים טובים מאלה שאני חוויתי. פעמיים פינו אותי מהדירה מול עיניי הילדים שלי. אני מנסה לשרוד ולהחזיק את עצמי בחיים. אם ייפנו אותי פעם נוספת, אני לא מאמינה שאעמוד בזה ואנקוט בצעד קיצוני מתוך ייאוש".

גם שמי תולה אשמה במדיניות הממשלה הקלוקלת. "רשויות המדינה", היא אומרת בכאב, "פשוט מתישות אותנו. לא רוצים לתת לנו צ'אנס להתרומם. רוצים שנגיע למצבו של סילמן. אני בהחלט מבינה אותו. גם אני מרגישה שכוחותיי אוזלים. אין עם מי לדבר".

שמי, המתקיימת מקצבת נכות של 4,000 שקל לחודש, מתקשה לגמור את החודש. החלק הארי של הקצבה הולך לטובת תשלום מסים, חשמל ומים. "לא נולדתי עם כפית של זהב בפה", היא מציינת, "החיים לא האירו לי פנים. אני מצפה מרשויות המדינה שלי שיתעוררו ויעזרו לי לבנות עתיד טוב יותר לי ולילדיי. שיעזרו לי להתרומם במקום שאשקע יותר ויותר".

הביורוקרטיה הורגת

מזה ארבע שנים נאבק חיים ברקוביץ' מול הרשויות על הפיכת הדירה בה הוא מתגורר לראויה למגורי אדם. ברקוביץ' (48), המתגורר עם אשתו וארבעת ילדיהם בדירת 'עמידר' בשכונה ב' בבאר שבע, למעשה פלש לדירה לפני כארבע שנים ובסופו של דבר, אושר למשפחה החרדית להתגורר בה.

אך בכך לא תם הסיפור. מפקח של 'עמידר' מצא כי בדירה בוצעה בנייה חריגה שלא על פי החוק, ובשל כך נמנע שיפוצה של הדירה שמאכלסת שש נפשות. לטענת ברקוביץ', הבנייה החריגה של החדר הנוסף בדירה כלל לא בוצעה על ידו ובתקופה בה הוא מתגורר בדירה, וכי הוא קיבל את הבנייה החריגה הזו בירושה מהדיירים הקודמים בדירה. ב'עמידר' גורסים כי כל עוד לא תוסדר חריגת הבנייה, לא יתבצע שיפוץ בדירה.

"לא עוזרות כל טענותינו שלא אנחנו ביצענו את הבנייה החריגה", טוען ברקוביץ', העוסק לפרנסתו במתן שיעורי תורה, "ואני לא מתפלא על מה שקורה במדינה. אלמלא כוחות הנפש שחנן אותי הקדוש ברוך הוא, מזמן כבר הייתי עושה מעשה של ייאוש. רשויות המדינה מתישות את כוחותיו של האדם. פקיד באחד המשרדים אליהם הגעתי אמר לי בפירוש כי 'התפקיד שלנו הוא לגרום לאנשים להתייאש, כדי שלא ייבקשו הנחות או הטבות כלשהן, גם אם הן מגיעות להם בדין'. מטרטרים אותנו הלוך ושוב. הזעם, התסכול והייאוש מצטברים במשך השנים. הפעם זה כבר פורץ לכיוונים אובדניים".

נתמכי סעד

הנתונים אינם מעודדים כלל ועיקר. אגף הרווחה בעיריית באר שבע, כך על פי הנתונים הרשמיים, מטפל כיום בכ־16 אלף תיקים. בעיריה מדגישים כי מספר התיקים הגבוה הזה מתייחס לא רק למצוקות כלכליות של תושבי העיר, המוגדרים כמעוטי יכולת, כי אם גם לנושאים אחרים כמו משפחות חד־הוריות, ילדים בסיכון, בעיות אישות וקשישים.

על פי הנתונים הללו, מדובר על כרבע מאוכלוסיית של בירת הנגב הנזקקים לטיפולה של לשכת הרווחה העירונית. בערד מטופלים כ־3,000 מתושבי העיר בלשכת הרווחה, כ־11 אחוז מכלל תושבי ערד.

בדימונה, למשל, מטופלות בלשכת הרווחה כ־2,800 משפחות, מרביתן על רקע של מצוקה כלכלית. משמעות הדבר היא שכ־20 אחוז מאוכלוסיית העיר נזקקת לשירותי לשכת הרווחה. שיעור דומה נרשם גם באופקים. על פי נתוני עיריית אופקים, מטופלות כיום באגף הרווחה העירוני כ־1,500 משפחות. כאמור, גם כאן מדובר בכחמישית מאוכלוסיית העיר. בעיריה מציינים, כי למרות שחלה בשנים האחרונות ירידה במספר המשפחות המטופלות באגף הרווחה, עדיין מדובר בשיעור גבוה.

"בשם השוויוניות", מציין מנהל אגף הרווחה בעיריית אופקים, אברהם איבגי, "משרד האוצר ומשרדי ממשלה אחרים מחלקים כיום את תקציבי הרווחה שווה בשווה בין ערי הפיתוח החלשות לבין הערים הגדולות. מה שלמעשה מחזק את הפער בין המרכז לפריפריה. באופן הזה לא נוכל אנחנו בערי הפיתוח להעניק לתושבים סל שירותים איכותי וטוב כמו הערים החזקות והעשירות".

לדברי איבגי, השיעור הגבוה של משפחות המטופלות בלשכת הרווחה העירונית נובע לא מעט מהמדיניות הממשלתית הדוגלת בריבוי דיור ציבורי באופקים. מהטעם הזה, הוא מציין, מגיעות לאופקים אוכלוסיות חלשות הנתמכות באגף הרווחה והן זקוקות לשירותי רווחה נרחבים יותר.

קורבנות של המערכת

לאור עליית המדרגה של המחאה החברתית, שנדמה היה כי לאחר שנה היא הולכת וגוועת, הוחלט השבוע על הקמת צוות אורות אדומים', המשותף למשרד הרווחה ולמוסד לביטוח לאומי, לטיפול במקרים קיצוניים. בראש הצוות יעמדו מנכ"ל משרד הרווחה, נחום איצקוביץ, ומנכ"ל הביטוח הלאומי, פרופ' שלמה מור יוסף.

צוות המנכ"לים, כך נמסר ממשרד הרווחה, יבחן כל מקרה לגופו ויפעל לקיצור הליכים שיתנו מענה לאותן בעיות במקרה צורך. כידוע, במשרד הרווחה קיים קו חירום לפניות בנושאי רווחה, שמספרו 118. גם במוסד לביטוח לאומי אמור להיות מופעל בימים הקרובים קו דומה, אליו יוכלו לפנות הנזקקים לשירותי המוסד.

בתוך כך, התייחסה השבוע יו"ר האופוזיציה, ח"כ שלי יחימוביץ' (העבודה), לניסיון של תושב באר שבע להצית את עצמו בבניין העיריה ולאירוע בו הצית את עצמו משה סילמן, והזהירה בפתח ישיבת סיעת העבודה בכנסת מפני הפיכת ניסיון התאבדות באמצעות הצתה כלי מחאה לגיטימי.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s