הנדון: זכאות לדיור ציבורי – בחינת הקריטריונים המזכים 22.5.12

הכנסת מרכז המחקר והמידע

   ירושלים,  ט"ז באייר תשע"ב

         22 במאי 2012

לכבוד:

חה"כ אורלי לוי אבקסיס

שלום רב,

הנדון: זכאות לדיור ציבורי – בחינת הקריטריונים המזכים

דיור ציבורי פירושו מאגר של דירות בבעלות המדינה המושכרות במחיר מוזל ומיועדות בעיקר לאוכלוסייה המתקשה לעמוד בנטל הכלכלי הכרוך בקניית דירה או בשכירות בשוק החופשי. לתהליך קבלת הדירה בשכירות בדיור הציבורי יש שני שלבים מרכזיים: ההרשמה ובדיקת הזכאות, שמבצעת חברה הנותנת שירותים למבקשי סיוע בשכר דירה,[1] והאכלוס בפועל, שנעשה באמצעות החברה המאכלסת.[2]

כיום יש כ-70,000 דירות בדיור הציבורי, וברשימת ההמתנה יש כ-2,400 משפחות.[3] כ-2,000 הן זכאיות משרד השיכון המוגדרות חסרות דיור ועוד 400 משפחות הן דיירות הדיור הציבורי המחכות להחלפת דירה, מכיוון שדירת המגורים שלהן אינה עונה על צורכיהן (לדוגמה, משפחה מרובת ילדים המתגוררת בדירה שבה מספר קטן של חדרים).[4]

הקריטריונים

זכאים לדיור ציבורי הם חסרי דיור ממעמד סוציו-אקונומי נמוך או נכים. על-פי הגדרות משרד הבינוי והשיכון (להלן: המשרד), חסר דיור הוא יחיד/ה בן 21 ומעלה או משפחה (כל אחד מבני המשפחה), שאין ולא היו להם, לאחר 1 ביוני 1971, בנפרד או במשותף עם אחר, זכויות בדירה או בחלק מדירה או דירה בשלבי בנייה.[5]

הזכאות לאנשים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך ניתנת על-פי הקריטריונים שלהלן:

  • משפחות (לרבות משפחות חד-הוריות) שבהן שלושה ילדים לפחות, הממצות את כושר ההשתכרות שלהן[6] ומקבלות קצבאות קיום,[7] והכנסתן (המשותפת) אינה עולה על ההכנסה המזכה, המתעדכנת מעת לעת;[8]
  • משפחות (לרבות משפחות חד-הוריות) שבהן שלושה ילדים לפחות ושצברו 1,400 נקודות[9] או יותר, אשר ב-24 החודשים הקודמים למועד הגשת הבקשה התקיימו מקצבת הבטחת הכנסה, או התקיימו מהכנסה מעבודה ומקצבת השלמת הכנסה ב-12 החודשים שקדמו למועד הגשת הבקשה.

זכאות בגין נכות ניתנת על-פי הקריטריונים האלה:[10]

  • משפחה שבה אחד מבני-הזוג הוא נכה הרתוק לכיסא גלגלים, או יחיד נכה הרתוק לכיסא גלגלים, ובתנאי שסך הכנסותיה של המשפחה אינו עולה על השכר הממוצע במשק;
  • זוג נשוי, שאחד מבני-הזוג נכה בשיעור של 75% אי-כושר השתכרות יציבה וסך כל הכנסות הזוג אינן עולות על ההכנסה המזכה, ולו שני ילדים או יותר;
  • זוג נשוי, שאחד מבני-הזוג נכה בשיעור של 75% אי-כושר השתכרות יציבה ומקבל קצבה למשפחה וסך כל הכנסות המשפחה אינן עולות על ההכנסה המזכה, ולו ילד אחד לפחות שמקבל גמלת נכות בשיעור של 100% מהמוסד לביטוח לאומי;
  • זוג נשוי יותר מחמש שנים, ללא ילדים, שכל אחד מבני-הזוג נכה בשיעור של 75% אי-כושר השתכרות יציבה;
  • זוג נשוי, שכל אחד מבני-הזוג נכה בשיעור של 75% אי-כושר השתכרות יציבה ולהם ילד אחד לפחות (לא כולל היריון).

לאחר בדיקת המסמכים שהגישו מבקשי הזכאות על-ידי המשרד, נשלחת הודעה בדבר ההחלטה למגישי הבקשה ולחברה שבאמצעותה הוגשה הבקשה. תוקף הזכאות הוא לשנתיים, ובתום התקופה היא נבדקת מחדש. את הזכאות אפשר לממש ביישוב המגורים בלבד. למשל, אם מבקש סיוע מאשדוד נמצא זכאי לדיור ציבורי, הוא יוכל לממש את זכאותו באשדוד בלבד ולא יוכל לקבל דיור ציבורי בעיר אחרת. האכלוס בפועל מתבצע כאמור באמצעות החברה המאכלסת. אם מתפנה דירה, החברה פונה לזכאי הראשון ברשימה, והוא נדרש להשיב אם הוא מעוניין בדירה שהוצעה לו תוך ארבעה ימי עבודה. אם לא מתקבלת תשובה או אם התשובה שלילית, החברה פונה לזכאי הבא. זכאי שסירב להצעות לשתי דירות תקניות, זכאותו תישלל עד תום תקופת הזכאות.[11]

עד שנות ה-90 של המאה הקודמת הקריטריון הבסיסי לקבלת זכאות לדיור ציבורי היה הכנסה נמוכה והצגת מסמכים המעידים על כך (לדוגמה תלוש שכר) על-ידי מגיש הבקשה. היום זכאי לדיור ציבורי רק מי שנתמך על-ידי הביטוח הלאומי באמצעות אחת מקצבאות הקיום.[12]

אשר לסיבות לשינוי, לדברי מר נסים כהן, מנהל מדור אכלוס בחברת "פרזות", בעבר היו מקרים שבהם מבקשי הזכאות לא היו מדווחים על הכנסותיהם המלאות, וחלקם אף זייפו תלושי משכורת כדי לעמוד בתנאי הסף לקבלת זכאות לדיור ציבורי. יתרה מזאת, כאמור, בשנים האחרונות יש מחסור גדול מאוד בדירות לעומת העבר. לפיכך, לטענתו, היה צורך בהוספת הקריטריון האמור כדי להבטיח כי האוכלוסיות החלשות ביותר הן שיהיו זכאיות לדיור ציבורי.[13]

אשר לנכים, נקבע כי זכאים לדיור ציבורי בגין נכות אנשים הרתוקים לכיסא גלגלים ויש להם אישור על כך מהביטוח הלאומי. לעומת זאת, בעבר כל אדם שמשרד הבריאות היה משתתף במימון קניית כיסא הגלגלים שלו, גם אם היה מסוגל ללכת באופן חלקי, היה מוגדר נכה ועל כן היה זכאי לדיור ציבורי.[14] נוסף על כך, הורחבה ההגדרה "נכה" והוחלה גם על תחומים אחרים כגון נכי נפש או נכות אחרת המוכרת על-ידי הביטוח הלאומי.[15]

יצוין כי בפריפריה משפחות (בדרך כלל חד-הוריות) שלהן שני ילדים, הממצות את כושר ההשתכרות שלהן, וכמו כן מקבלות קצבת קיום והכנסתן אינה עולה על ההכנסה המזכה, יכולות, באמצעות ועדת חריגים, להיחשב לזכאיות לדיור ציבורי[16] – על אף הדרישה שהוזכרה לעיל, כי רק משפחות שבהן שלושה ילדים ומעלה העומדות בשאר הדרישות ייחשבו זכאיות.

בהקשר זה ציינה עו"ד ורדית מדר דמרי, מעמותת "ידיד" ציינה כי יש לבחון אם הקריטריונים כיום תואמים את מטרותיו המקוריות של הדיור הציבורי ואת המצב הנוכחי.[17] למשל, ייתכן שההגדרה של חסר דיור, הקובעת, בין היתר, כי אדם שהיו ברשותו זכויות על דירה לאחר 1971 אינו יכול להיחשב חסר דירה ועל כן אינו זכאי לדיור ציבורי, אינה רלוונטית כיום. בזמן קביעת ההגדרה, בשנת 1988, המשמעות היתה שאדם שלא היו לו זכויות בדירה 17 שנה קודם לכן, ייחשב חסר דירה. כיום, מכיוון שההגדרה נותרה בעינה, משמעות הדבר היא שרק אדם שלא היו לו זכויות בדירה ב-41 שנה האחרונות יכול יחשב חסר דיור. ייתכן שהדבר מצמצם את רשימת הזכאים.

סיוע לזכאים שאינם מקבלים דירה

כאמור, יש זכאים לדיור ציבורי שאין למשרד האפשרות לשכן אותם. עבורם מציע המשרד תוכנית סיוע בשכר דירה, וניתן בה סכום הגבוה מזה שניתן במסלול הרגיל של זכאות לעזרה בשכר דירה מהמשרד.[18] יתרה מזאת, מסלול זה מאפשר גמישות בבחירת יישוב המגורים והזכאות היא לחמש שנים, לעומת הזכאות לדירה בדיור הציבורי, שנבחנת מחדש אחת לשנתיים.[19] בתמורה לבחירה במסלול זה נדרשים הזכאים לוותר על זכאותם לדירה בדיור ציבורי במהלך תקופת הזכאות לסיוע בשכר דירה. כמו כן, עליהם לשכור דירה שלמה, ללא שותפים ולא מקרוב משפחה מדרגה ראשונה.[20]

במרס 2012 החליטה הממשלה להגדיל את ההקצאה הממשלתית לסיוע בשכר דירה בסכום של 120 מיליון ש"ח לחמש שנים.[21] במאי 2012 החליט המשרד להגדיל את היקף הסיוע בשכר דירה שניתן לזכאי הדיור הציבורי ולשנות את ההגבלות הקיימות. כך, הסיוע בשכר דירה למשפחות שבהן עד שלושה ילדים עלה מ-1,250 ש"ח בחודש טרם יישום התוכנית ל-2,500 ש"ח, ואילו הסיוע למשפחות שבהן ארבעה ילדים הכפיל את עצמו – מ-1,550 ש"ח ל-3,000 ש"ח בחודש. נוסף על כך, ההגבלות בדבר משך הסיוע והצורך לוותר על הזכאות לדירה בתקופה זו בוטלו.[22]

אם בקשת הזכאות של המגיש נדחית, הוא רשאי לערער על התוצאה בפני שתי ועדות הערעורים של המשרד. הראשונה היא ועדת אכלוס עליונה, שמכהנים בה כמה אנשי מקצוע ממשרדי הממשלה השונים וסמכותה לדון בערעורים של מבקשי סיוע בדיור שבקשותיהם נדונו ונדחו על-ידי המשרד. השנייה היא ועדה ציבורית לערעורים שחברים בה אנשי מקצוע ממשרדי הממשלה ואנשי ציבור שנבחרים על-ידי השר, וסמכותה לדון במקרים שנדחו בוועדת אכלוס עליונה ובמקרים חריגים.

בכבוד רב,

איתי פידלמן

אישור: שרון סופר

עריכה לשונית: מערכת "דברי הכנסת"


[1] למשרד שלושה מסלולי סיוע לזכאים: מתן משכנתאות, דיור ציבורי וסיוע בשכר דירה. ברחבי הארץ שלוש חברות המעניקות סיוע לשכירת דירה בשוק הפרטי: "עמידר", "מתן חן" ו-מ.ג.ע.ר.

[2] שלבים בקבלת דירה בשכירות בשיכון הציבורי, אתר האינטרנט של המשרד, תאריך כניסה: 1 במאי 2012.

[3] רשימה זו אינה כוללת את זכאי המשרד לקליטת עלייה; המשרד מטפל בעולים חדשים הזכאים לדיור ציבורי.

[4] רונן כהן, ראש תחום פרט וחריגים, משרד הבינוי והשיכון, טלפון, 21 במאי 2012.

[5] למידע נוסף בנושא ראו הקצאת דירות בשכירות בשיכון הציבורי, סעיף 2.3, באתר האינטרנט של משרד הבינוי והשיכון, תאריך כניסה: 21 בפברואר 2012.

[6] מיצוי כושר השתכרות משמעו אחד מאלה: אם לפחות אחד מבני-הזוג עובד במשרה מלאה או מקבל קצבת אבטלה בשיעור של משרה מלאה. היקף המשרה ייקבע על-פי אישור המעסיק. אם היקף המשרה אינו מצוין באחוזים אלא בשעות, ייחשב עובד במשרה מלאה מי שעובד 165 שעות או יותר בחודש; משפחה המקבלת מביטוח לאומי קצבת הבטחת הכנסה לפחות שנתיים ברציפות; משפחה שלהורה בה נקבעה דרגת אי-כושר השתכרות יציבה של 75% ומעלה, ובתנאי שהקצבה היא למשפחה ולא ליחיד. משפחה חד-הורית תיחשב ממצה כושר השתכרות גם אם האם עובדת במשרה חלקית או אם הכנסתה היא מתשלום דמי מזונות בן-הזוג לשעבר בלבד.

[7] קצבאות קיום הן: הבטחת הכנסה – קצבה מלאה המשולמת לאנשים שאינם מסוגלים להבטיח לעצמם הכנסה מעבודה, כגון חולים, נכים, נפגעי עבודה או מובטלים, ושאינם זכאים לתשלומים על-פי תוכניות אחרות. השלמת הכנסה – קצבה חלקית המשולמת לאנשים שהכנסתם מעבודה או ממקור אחר נמוכה מרמת ההכנסה המינימלית הנדרשת למחיה (השלמה לשכר נמוך, לדמי אבטלה, לתשלום מזונות ועוד). קצבת נכות – קצבה המשולמת למי שעקב נכותו צומצם כושרו להשתכר ב-50% לפחות, או לאשה עקרת בית שכושרה לתפקד במשק-בית צומצם ב-50%.

[8] במועד כתיבת המסמך הכנסה זו עומדת על 5,652 ש"ח בחודש. למידע נוסף ראו אתר האינטרנט של משרד הבינוי והשיכון, תאריך כניסה: 7 במאי 2012.

[9] נקודות הזיכוי נקבעות על-פי כמה פרמטרים, ובהם שנות נישואים, מספר ילדים ומספר אחים או אחיות של הזכאי. למידע נוסף בדבר חישוב הניקוד ראו אתר האינטרנט של המשרד.

[10] למידע נוסף בנושא ראו הקצאת דירות בשכירות בשיכון הציבורי, סעיף 5.1.3, באתר האינטרנט של משרד הבינוי והשיכון, תאריך כניסה: 21 בפברואר 2012.

[11] למידע נוסף ראו אתר האינטרנט של משרד הבינוי והשיכון, תאריך כניסה: 19 במרס 2012.

[12] רונן כהן, ראש תחום פרט וחריגים, משרד הבינוי והשיכון, מכתב, 3 בינואר 2012.

[13] נסים כהן, מנהל מדור אכלוס, "פרזות", פגישה, 20 במרס 2012.

[14] רונן כהן, ראש תחום פרט וחריגים, משרד הבינוי והשיכון, פגישה, 23 בפברואר 2012.

[15] רונן כהן, ראש תחום פרט וחריגים, משרד הבינוי והשיכון, מכתב, 3 בינואר 2012.

[16] כמה פעמים בשנה מתכנסות במשרד הבינוי והשיכון ועדות חריגים ודנות בבקשות לדיור ציבורי שאינן עומדות בקריטריונים שקבע המשרד. בוועדה דנים במקרים חריגים שנתמכים בחוות דעת של עובדים סוציאליים או גורמי רווחה, הממליצים לאפשר דיור ציבורי במקרה זה.

[17] ורדית מדר דמרי, מנהלת המחלקה המשפטית, עמותת "ידיד", שיחת טלפון, 27 בפברואר 2012.

[18] במסלול הרגיל לסיוע בשכר דירה זכאים מקבלים סיוע בסכום של 500–1,300 ש"ח, בהתאם למצבם המשפחתי, מקום מגוריהם, גילם ועוד. ראו טבלאות הסיוע לאזורי עדיפות לאומית א' ו-ב' ואזור עדיפות לאומית ג'.

[19] רשימת היישובים מקבילה לרשימת היישובים שנקבעה לסיוע רגיל בשכר דירה. ראו רשימת היישובים נמצאת באתר האינטרנט של משרד הבינוי והשיכון, תאריך כניסה: 20 במרס 201.

[20] למידע נוסף על התוכנית ראו אתר האינטרנט של משרד הבינוי והשיכון, תאריך כניסה: 20 במרס 2012.

[21] החלטה זו תקפה לשני מסלולי הסיוע בשכר דירה של המשרד, מסלול לזכאי הדיור הציבורי והמסלול הרגיל לסיוע בשכר דירה. למידע נוסף ראו החלטת הממשלה הגדלת הסיוע הממשלתי בתחום הדיור ושמירת מלאי פתרונות דיור לזכאים (במסגרת יישום המלצות דוח הוועדה לשינוי כלכלי-חברתי – דוח ועדת טרכטנברג), מס' 4433 מ-18 במרס 2012 באתר האינטרנט של משרד ראש הממשלה, תאריך כניסה: 8 במאי 2012.

[22] נתנאל לפידות, עוזר מנכ"ל, משרד הבינוי והשיכון, שיחת טלפון, 8 במאי 2012. למידע נוסף בנושא ראו הודעת דובר משרד הבינוי והשיכון, "מיום ראשון: 3,000 ש"ח כל חודש לזכאי הדיור הציבורי", באתר האינטרנט של המשרד, תאריך כניסה: 8 במאי 2012.

מודעות פרסומת

תגובה אחת ל-“הנדון: זכאות לדיור ציבורי – בחינת הקריטריונים המזכים 22.5.12

  1. פינגבק: השבוע בכנסת: חוק הוותמ"לים, נישואי עולים ומאסר חייבים | המשמר החברתי·

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s