מחלוקת בין האוצר והשיכון מעכבת דיור לאלפי חסרי בית \ NRG

שלומית צור 28-2-12

http://www.nrg.co.il/online/16/ART2/341/250.html?hp=16&cat=1901&loc=19

2,400 משפחות בישראל זכאיות לדיור ציבורי, אבל ויכוח בין המשרדים מעכב את מתן הסיוע, והן נאלצות לגור בתת-תנאים; אם חד-הורית המתגוררת עם ילדיה ברחוב: "הילד שלי אמר לי שהוא מעדיף לגור בכלא מאשר באוהל"

"הילד שלי אמר לי שהוא מעדיף לגור בכלא מאשר באוהל", כך מספרת אורלי סאלם (36), אם חד-הורית זכאית לדיור ציבורי שממתינה לדירה יותר משנה. ב-8 החודשים האחרונים, לאחר שפונתה מהדירה שגרה בה בחוזה שכירות, היא מתגוררת עם 4 ילדיה באוהל ברחובות. לדבריה, בגלל מגבלות רפואיות היא מתקשה למצוא עבודה ולכן מקבלת הבטחת הכנסה בכל חודש.

אתמול היא לקחה חלק בצעדת "מאוכזבי הליכוד", שיצאה מבת ים לירושלים, וסיפרה למעריב עסקים: "הייתי מספר 10 בתור בהמתנה לדיור ציבורי, ולפני שבוע הלכתי לבדוק וגיליתי פתאום שאני במקום ה-11. כנראה נכנסה לתור משפחה מרובת ילדים או משפחה שאחד מבניה נכה. הבת שלי כבר קיבלה צו ראשון, וברגע שהיא תהיה בת 18 מיקומי בתור יירד. אמנם המדינה מסייעת לי בשכר דירה ב-1,550 שקל בחודש, אבל הגעתי למצב שבו אני לא יכולה לחתום על חוזה שכירות כי אין לי ערבויות או צ'קים".

עדיף שהמדינה תבנה דירות ולא תסייע בשכר דירה, כי גם אם תוגדל לי ההשתתפות בשכר דירה, לא יהיו לי ביטחונות ולא אוכל לשכור דירה. אנחנו בסך הכל שתי משפחות מרחובות שזכאיות לדיור ציבורי, ולאף אחד לא אכפת. יש איתי במאהל משפחה שכבר ממתינה 7 שנים לדיור ציבורי. בהתחלה היא היתה במקום השלישי בתור, והיום היא במקום ה-14. אנחנו לא מתפנקים ומוכנים לגור אפילו בקרוואן. גם אני רוצה לשחק עם הילד שלי בגינה ולא לגור בה".

יהונתן שאול

אורלי סאלם. "הילד שלי מעדיף לגור בכלא מאשר באוהל" יהונתן שאול
לא יוצאים ממעגל העוני

המקרה של סאלם משקף את המצוקה החמורה של 2,400 זכאים על-פי הגדרות משרד השיכון לדיור ציבורי, שנמצאים לעתים שנים ארוכות ברשימת המתנה מתסכלת לדירה. למרות המצוקה החליטה בתחילת השבוע ועדת השרים לענייני חקיקה לדחות בחודש את ההצבעה על הצעת החוק שיזם שר השיכון אריאל אטיאס, שלפיה 5% מכל פרויקט דיור חדש שמוקם על קרקעות המדינה יוקצו לדיור ציבורי.

מחאת הדיור שפרצה בקיץ האחרון הציפה את מצוקתם של זכאי הדיור הציבורי וגם את מצוקתם של מי שאינם זכאים לדיור ציבורי על-פי הקריטריונים היבשים של משרד השיכון, אך אינם רחוקים מלענות עליהם. ככל שיוקר המחיה בישראל עולה, כך הצורך בדיור ציבורי הופך לאקוטי יותר ויותר.

עד שנות ה-70 בנתה המדינה בנחישות דירות המוגדרות כדיור ציבורי בכל רחבי הארץ. מספרן הגיע ל-100 אלף, וכך היה המצב עד שנת 2000. ב-1999 העביר ח"כ רן כהן (מרצ) חוק שלפיו המדינה תמכור את הדירות שבבעלותה לזכאים בהנחה משמעותית, זאת מתוך הנחה כי רק בדרך זו יוכלו אוכלוסיות חלשות לצאת ממעגל העוני.

אף שביצועו של החוק נדחה שוב ושוב מאז ועד היום במסגרת חוק ההסדרים, יצאה המדינה בשנת 2000 במבצע מכר ברוח הצעת החוק ומכרה לזכאים שליש מהדיור הציבורי שבבעלותה בהנחה של עד 90%. עקב המבצע, שהופסק רק לפני כשנה, עומד מספר הדירות היום על 64 אלף בלבד.

"למכור דירות לזכאים היה סלוגן נהדר באותם ימים", אומר ישראל שוורץ, סמנכ"ל בכיר לאכלוס במשרד הפנים. "יותר מ-30 אלף דירות, בעיקר באזורי ביקוש, נמכרו לזכאים. שיעור ההנחות הביא להפסדים של מאות מיליונים למדינה. לאחר מכן נותרנו בלי מלאי, בעיקר במרכז הארץ, שם מומשו ההנחות הגדולות ביותר".

ממחקרים שנערכו בנושא עולה

כי אמנם מצבן של המשפחות שרכשו את הדירות השתפר משמעותית, אך משפחות שהוגדרו כזכאיות לדיור ציבורי בהמשך הדרך נותרו לפתע ללא דירות ונכנסו לאותן רשימות המתנה ארוכות. המדינה הכניסה לכיסה כ-2.5 מיליארד שקל בגין מכירות הדירות, ואף שהתחייבה לרכוש דירות בסכומים אלה לטובת הגדלת מלאי הדיור הציבורי, ב-20 השנה האחרונות לא נבנתה שום יחידת דיור למטרה זו.

במהלך שני העשורים האחרונים הואילה המדינה לרכוש בסך הכל 1,000 דירות לטובת זכאי הדיור הציבורי. גם עלות אחזקת הדירות הגבוהה והעובדה שמרביתן בנות 40 שנה ויותר אינן תורמות למצב. את רובן של 64 אלף הדירות הקיימות מנהלת עמידר, ואת השאר מנהלות החברות חלמיש, עמיגור, פרזות, חלד ושקמונה. דוח מבקר המדינה שפורסם לפני כשנה קבע כי החברות המשכנות מספקות רמת תחזוקה ירודה במיוחד של הדירות, וכך נפגעת איכות חייהם של הזכאים המתגוררים בהן.

בחוק ההסדרים לשנים 2012-2011 מופיעה החלטה ברורה להפסיק את מכירת הדירות בדיור הציבורי לזכאים המתגוררים בהן כדי לשמור על המלאי שלהן. גם מסקנות ועדת טרכטנברג קובעות כי יש לשמר את מלאי הדיור הציבורי שנשחק. המכירות הופסקו בפועל בחודש ינואר 2011.

במשרד השיכון מסבירים כי חרף החמרת הקריטריונים לקביעת זכאות לדיור ציבורי בעשור האחרון, המגדירים כי רק משפחות בנות יותר מ-3 ילדים ובעלות הכנסות המסתכמות ב-5,600 שקל זכאיות לדיור ציבורי, אלפי משפחות במעמד סוציו-אקונומי דומה לא זכאיות לו. נכון להיום המדינה מכירה ב-2,400 משפחות כזכאיות לדיור ציבורי. 2,000 מתוכן ממתינות לדירה שטרם קיבלו, והשאר מתגוררות בדירה שאינה מתאימה להן וממתינות לדירה גדולה יותר או לכזו שממוקמת בקומה נמוכה יותר.

מרק ישראל סלם

יובל שטייניץ. הצעת שר השיכון תעלה למדינה כ-2 מיליארד שקל בשנה מרק ישראל סלם
משרד השיכון נגד משרד האוצר

כיום מתנהל מאבק בין משרד השיכון לבין משרד האוצר בעניין הפתרון הראוי למצוקה החמורה שנתונים בה זכאי הדיור הציבורי. כאמור, שר השיכון יזם הצעת חוק המקודמת כיום בכנסת כהצעה פרטית על-ידי ח"כ דוד אזולאי (ש"ס), ולפיה, 5% מהדירות בכל פרויקט חדש שיוקם על קרקע שמשווק מינהל מקרקעי ישראל יוקצו למען הדיור הציבורי; לחלופין יוכל הקבלן הזוכה במכרז להעביר למדינה סכום שיקבע שמאי מקרקעין כשווה לערך 5% מהדירות שייבנו על הקרקע, והכסף יועבר לקרן ייעודית שבאמצעותה ירכוש משרד השיכון דירות לזכאים.

השר אטיאס מסביר כי דרך זו לא תעלה למדינה שקל אחד, שכן הדירות יוקצו ממכרזי קרקע חדשים. משרד האוצר, לעומת זאת, סבור כי אין הצדקה להקמת דיור ציבורי במדינה, ויש למקד את התמיכה בזכאי הדיור הציבורי באמצעות הגדלת הסיוע בשכר הדירה. נכון להיום עומד הסיוע שהמדינה נותנת לזכאי דיור ציבורי על 1,550 שקל לחודש לכל היותר. בעוד דוח ועדת טרכטנברג ממליץ להגדיל את הסיוע בדמי השכירות ב-800 שקל, סבור שר השיכון אריאל אטיאס כי יש להגדיל את הסיוע עד ל-3,000 שקל.

הוויכוח האמיתי בסיפור הכואב הזה אינו נוגע לגובה שכר הדירה שייינתן לזכאים, אלא לשאלה אם נכון כי המדינה, כמו בשנים עברו, תקים בעצמה דיור לאוכלוסיות חלשות. "הגדלת הסיוע בשכר הדירה לא תפתור באמת את בעיית זכאי הדיור הציבורי", אומר שוורץ. "בעלי דירות לא שמחים להשכיר דירות למשפחות עניות בשל החשש שלא יוכלו לפנותן או שיהרסו את הדירה. משרד האוצר פוחד באמת מהפחתה של 5% בהכנסות המדינה ממכרזי הדיור".

לדעת האוצר, הפתרון הטוב ביותר כיום לבעיה של המשפחות הממתינות לדיור ציבורי הוא העלאת הסיוע בשכר הדירה ל-3,000 שקל. העלאת הסכום, לדברי בכיר באוצר, תעלה למדינה 30 מיליון שקל בשנה בלבד, זאת בניגוד ל-2-1.5 מיליארד שקל שתפסיד המדינה בשנה בגין אובדן הכנסות ממכרזים שהקרקעות ישווקו בהם ליזמים, אם תיושם הצעתו של אטיאס.

לדברי בכיר באוצר, היזמים יפחיתו 5% מהסכום שיציעו למדינה על הקרקע, ומדובר בגובה ההשקעה הנדרשת בבנייה לדיור הציבורי.

"פחות הכנסות בגין הקרקע מפחיתות בסופו של יום את הגירעון הלאומי", הסביר הבכיר. "זה נכון שכביכול המדינה לא מכניסה ידה לכיס, אך היעדר הכנסות פוגע בטיפול בגירעון". עוד הסביר הבכיר כי בעוד מרבית הביקושים לדיור ציבורי הם במרכז הארץ, הקרקעות שמשווק מינהל מקרקעי ישראל אינן נמצאות באזורים אלה, ולא ניתן לנייד את הזכאים לאזורים אחרים.

"היום יש בידי המדינה 2,500 נכסים של דיור ציבורי שמשמשים למבני ציבור שונים כי למדינה לא היתה יכולת להחזיק בהם", הוסיף הבכיר. "ההיסטוריה הוכיחה כי כשהמדינה רוכשת נכסים היא מפסידה, שכן היא מוכרת את אותן דירות ב-20% מהשווי שלהן. המדינה לא יודעת לנהל נכסים כבעלים. היא תמיד קונה ביוקר ומוכרת בזול. בתוך חודש אני מאמין שנגיע להסכמות בנוגע להגדלת הסיוע בשכר הדירה".

לדברי השר אטיאס, טענות האוצר מופרכות, משום שלפני שנכנס לתפקידו עמדו הכנסות האוצר משיווק קרקעות המדינה על 3.5 מיליארד שקל בשנה, ואילו מאז החל בתפקידו ושיווק במסיביות קרקעות במכרזי מינהל עומדות הכנסות המינהל מהשיווקים על 8 מיליארד שקל בשנה.

ח"כ דב חנין (חד"ש) ויו"ר עמית של השדולה לדיור ציבורי בכנסת סבור כי המדינה צריכה לבנות בעצמה ולרכוש דירות לשימוש הדיור הציבורי. "צריך לפעול להחזרת שלושה מיליארד שקל ממכירת דירות בדיור הציבורי שהמדינה קיבלה אבל הופנו למטרות אחרות". בנוסף אומר חנין כי צריך להגדיל בצורה מהפכנית את מספר הדירות בדיור הציבורי ולשם כך צריך להוסיף עוד כסף מתקציב המדינה. "אסור להמשיך להפקיר את תחום הדיור לחסדי השוק החופשי".

רותי לביא, פעילה בצוות למאבק על הדיור הציבורי אומרת: "מי שחיסלו את הדיור הציבורי היו הממשלות האחרונות ומשרד האוצר, שעודדו את מכירת הדירות בדיור הציבורי. פתרון בסיוע בשכר דירה הוא בעייתי, כי הסכומים שניתנים אינם מספקים, ובעלי דירות מבקשים ערבויות שאין בידי אוכלוסייה הזאת. בעיה נוספת היא שהסיוע בשכר הדירה נקבע לפי סכום ולא לפי אחוז, ושכר הדירה כל הזמן עולה. הוא צריך להיקבע בהתאם להכנסה לנפש".

פלאש 90

אריאל אטיאס. להקצות לדיור ציבורי 5% מהקרקעות שהמדינה מוכרת פלאש 90

לביא סבורה שגם ההצעה של שר השיכון בעייתית, מפני שהיא מכוונת לבנייה שתתרחש רק בעוד 5 שנים: "ההצעה הזאת היא לעג לרש משום שמדובר בפרויקטים מוגדרים מראש ולא ניתן לווסת את מיקומם. קבלן יכול לבחור לבנות ברמת אביב ג', ושם התשלום לוועד הבית הוא 700 שקל בחודש – זו בעיה".

לביא סבורה כי הפתרון האמיתי הוא להקצות כספים לקניית דירות. "המשאבים האלה קיימים, אותם מיליארדים שהמדינה קיבלה ממכירת הדירות. פתרון זה יאפשר לקנות דירות בכל מקום".

ראש הממשלה בנימין נתניהו ייאלץ להכריע בסוגיה זו בקרוב.

צילום: נתיב נחמני

מחוסרי דיור באוהלים בשדרות רוטשילד. "פתרון בשכר דירה הוא בעייתי" צילום: נתיב נחמני
מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s