פינוי שנדחה – משפחת הררי, שכונה ג' \ באר שבע המשוחררת

ביום שני ב-8:00 בבוקר התאספנו 6 פעילים בבית של משפחת הררי, חמושים במצלמה. עם הגעת המובילים והמשטרה הגיעו פעילים נוספים תושבי באר שבע, סטודנטים וקבוצת פוארסה לטינה Fuerza Latina.

סך הכול היינו כ-12 פעילים במקום.

קצת לפני השעה 10:00 הגיעו משאית הובלות, נציג מטעם קונס ושתי ניידות משטרה. השוטרים התעכבו מעט בכניסה ובהמתנה למעלית (שלא הגיעה). כשסיימו לעלות ארבע קומות הבהירו לנו שאנחנו טיפוסים מוכרים למשטרה, והעבירו הודעה בקֶשֶר שעוד פעם הגיעה "הקבוצה של הפינויים" עם מצלמות. לאחר שאתי הררי סירבה לתת להם להיכנס, פורץ ניגש לדלת. אבֶּל אֶמֶה סירב לזוז מפתח הבית, ובתגובה דחף אותו אחד השוטרים, משך אותו בפרקי כף היד והכריז שהוא עוצר אותו. קמו מהומה וצעקות, ובסוף נרגעו הרוחות ואף אחד לא נעצר. זמן קצר אחרי כן הוזמן צוות משא ומתן למקום והפעילים התבקשו לרדת שתי קומות למטה, מלוּוים בשוטרים.

אתי הררי, בשנות השישים לחייה, גרה בבית עם הבן שלה והנכדה. עבדה במשך שנים כעובדת קבלן בבית החולים סורוקה. בעבר הייתה זכאית לדיור ציבורי בבאר שבע, אבל חברת עמידר נמנעה למצוא לה בית ראוי ויצרה סחבת שעיכבה את הטיפול לקבלת הבית. בחלק מהדירות שהוצעו לה החשמל היה חשוף מחוץ לקיר, הקירות התפוררו והיו ספוגי רטיבות והכול היה מוזנח ורקוב.

לאחר שנואשה מהטיפול של עמידר במקרה שלה, ומפני שעבדה באופן סדיר, ב-2001 הרשתה לעצמה לקנות בית בסכום של כ-380,000 ש"ח בשכונה ג' בבאר שבע, ליד קניון קריית הממשלה. לפני כמה שנים פוטרה מעבודתה ונאלצה להתקיים מקצבה של 1,900 ש"ח לחודש, כשבגין המשכנתא חויבה בסך של 2,100 ש"ח. אף על פי שהתחייבה לשלם את כל סכום הקצבה, כלומר לשלם 1,900 בכל חודש במקום 2,100, ולפרוס את החוב למשך כל חייה אם יש צורך, הקונס סירב להשאיר לה את הבית. כיום אחרי הליכים ארוכים של ניסיונות משא ומתן ופינויים קודמים שלא צלחו, המשפחה מוכנה להתפנות בתנאי שיושלמו ההליכים לזכאות מחודשת לדיור ציבורי, או שיימצאו מגורים זמניים עד

להשלמת התהליך. המשפחה לא מוכנה להיזרק לרחוב, אין להם לאן ללכת.

החל מ-2009 הבנקים מחויבים לספק דיור חלופי לנפגעי משכנתא שפונו מביתם. הבעיה היא שטרם החוק, קבלת המשכנתא הייתה כרוכה בהליך מעוותת שבו הוכרח הלקוח לחתום על טופס ויתור על זכות קבלת דיור חלופי במקרה של אי פירעון החוב. כלומר: אם לפני שנת 2009 לקחת משכנתא, היית מחויב לוותר על הביטחון המינימלי שלא תיזרק לרחוב, כדי לקבל את המשכנתא מלכתחילה. על הפרט הזה הממשלה החליטה לא לערער ולא לנסח את החוק בהתאם, אבל לפחות הבנקים נאלצו להפסיק להחתים אנשים על הטופס. משפחת הררי, שנאלצת להתמודד כל השנים עם הגחמות של עמידר ושל משרד השיכון, היא קרבן של מדיניות הבנקים שפועלים באין מפריע ומחריבים חיים של משפחות. אין שום עילה לפינוי הזה, כל עוד לא הוצע דיור חלופי.

הפינוי הסתיים בניצחון צורם ועצוב. הובהר כי ההליך הסתיים בדיוק ליום אחד. נציג הקונס הבהיר שהוא פונה לבקשת צו פינוי גמיש – אפשרות פתוחה להגיע לפנות בכל יום ובכל שעה, כולל החלפת מנעול כשהמשפחה לא בבית. זהו הליך שדורש צו משופט, אבל במקרה הזה, לצערנו, זו כנראה תהיה התוצאה. כדי למנוע את זה, המשפחה במשא ומתן מול הקונס בליווי של חיים בר יעקב, התנועה לחיים בכבוד.

נמשיך לעדכן מהמאבק על הבית.

הפינוי הבא: משפחת ברקוביץ', יום שלישי 17.1.2012, שכונה ג'. זאת פלישה לדירת עמידר של משפחה בת 6 נפשות שזכאית לדיור ציבורי. כולנו שם!

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s