שאילתא של דב חנין לגבי חברת פרזות וייבוש הדיור הציבורי \ 9 בנובמבר 2011

מתוך פרוטוקול הישיבה המאתיים-ושמונים של הכנסת השמונה-עשרה
יום רביעי, י"ב בחשוון התשע"ב (9 בנובמבר 2011)
ירושלים, הכנסת, שעה 11:00

היו"ר ראובן ריבלין:

אנחנו פותחים את ישיבת יום רביעי בשאילתות. יש לנו ארבע שאילתות: אחת לשר השיכון, שתיים לשר הרווחה ואחת לשר להגנת העורף. השאילתא הראשונה היא שאלתו של חבר הכנסת חנין, אשר שואל את השר אריאל אטיאס בנושא חברת הדיור הציבורי "פרזות". אני מזמין את כבוד השר אריאל אטיאס לבוא ולעלות לדוכן, ואז – חבר הכנסת חנין, אתה רוצה שאילתא נוספת?

דב חנין (חד"ש):

תודה, אדוני היושב-ראש.

שאלותי: 900 משפחות בירושלים ממתינות לדיור ציבורי, ומתגוררות בבניינים נטושים ובאוהלים. 130 מיליון ש"ח שהצטברו בקופת חברת "פרזות", אשר בהליכי פירוק, מוקפאים.

רצוני לשאול:

1. מה ייעשה כדי לספק מגורים למשפחות אלה?
2. מדוע "פרזות" אינה מורשה להשתמש בכסף זה כדי לספק דיור?

שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס:

 אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, המספר שיש בידינו הוא 186 משפחות, ולא 900 – אני לא יודע מאיפה נלקח המספר הזה – הממתינות לדיור ציבורי, שזכאיות על-פי הקריטריונים.

חברת "פרזות" – כבר כמה שנים יש ניסיון של משרד האוצר לפרק אותה. בהקמת הממשלה אני התנגדתי לפירוק הזה, ככל שהכסף במלואו, 130 מיליון שקל, מגיע לדיירי הדיור הציבורי. ולכן, בשנה הראשונה זה לא הצליח, ובשנה השנייה, בהעברת חוק התקציב, אכן נחתם הסכם בינינו לבין משרד האוצר שכל הכסף של חברת "פרזות", 100% של הכסף, הולך לדיירי הדיור הציבורי. לא חוזר לקופת האוצר שום דבר ולא עושים עם זה דברים אחרים; הכול הולך לדיור הציבורי. זה הסכם שנחתם ומופיע גם בהעברת חוק התקציב שהיתה אז.

מאחר שהחברה נמצאת בהליכי פירוק, ו-33% מהחברה נמצאים בבעלות עיריית ירושלים, והם צריכים לאשר את ההסכם – וראש העיר תומך בהסכם הזה. מייד כשזה יקרה הכסף יועבר ל"עמידר", שתבצע את הרכישות ואת הפעילות לטובת הדיור הציבורי. זו הסיבה: 1. אנחנו לא מטילים עליה מטלות חדשות, כי היא חברה בפירוק. הכסף, 100%, הולך לדיור הציבורי, ואני חושב שחבר הכנסת יכול להסתפק בתשובה הזאת.

היו"ר ראובן ריבלין:

בבקשה, חבר הכנסת דב חנין, וגם אני רוצה להוסיף עוד שאלה אחרי שאדוני יסיים, אלא אם כן יש עוד מישהו מחברי הכנסת.

דב חנין (חד"ש):

תודה, אדוני השר. לצערי, אני לגמרי לא מסתפק בתשובתך, כי אני אוחז בידי את דוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת מיום 24 באוקטובר, והוא מזכיר ומנתח את החלטת הממשלה 746 מדצמבר 1999, שבה נקבע כי כל ההכנסות ממכירת דירות לדיור הציבורי ייועדו למימון פתרונות קבע או פתרונות דיור ארוכי טווח.

בהמשך להחלטה הזאת, משנת 1999 עד אוגוסט 2011 נמכרו כ-37,500 דירות, מה שהוביל לירידה של כ-30% במספר הדירות של הדיור הציבורי. זה הוביל להכנסות בסדר-גודל של 2.75 מיליארד ש"ח, שחלקן הלכו לכל מיני מטרות מוזרות, כמו סלילת כביש גישה למעלה-אדומים ובנייה כפרית בכל מיני מקומות. למעלה ממיליארד שקלים הועברו לסוכנות היהודית – על זה אני לא מדבר, על זה דיבר מבקר המדינה בדוח שלו מ-2008.

היו"ר ראובן ריבלין:

את זה הכנסת החליטה בהסתייגות שהיו כמה שהתנגדו לה.

דב חנין (חד"ש):

והיו אחרים שהתנגדו לה?

היו"ר ראובן ריבלין:

הכנסת החליטה בעניין זה לאפשר לסוכנות לקבל את אותם חלקים, בהתנגדותו של שר השיכון.

שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס:

אני אתייחס לזה, רק שאתה עובר מ"פרזות" לדיור הציבורי, וזה בסדר.

דב חנין (חד"ש):

לא, אדוני. אני אומר: כבר התקבלה החלטה שהכול עובר לדיור הציבורי, מיליארד הועבר לסוכנות היהודית ומבקר המדינה דיבר על זה, ויתר הכסף הועבר לכל מיני מטרות, חלקן שונות ומשונות.

השאלות שלי הן השאלות הבאות בהמשך לזה: קודם כול, מי החליט להעביר – מי הבן-אדם או הגוף שהחליט להעביר את הכספים בניגוד להחלטת הממשלה? והשאלה השנייה: יש הרי יתרות כספים שנותרו – יש בקופת משרדך לפי הדוח של מרכז המחקר והמידע 237.5 מיליון שקלים, בקופת האוצר – 438 מיליון שקלים, בקופת החברות "חלמיש" ו"פרזות" 187 מיליון שקלים. איך גורמים לזה שהכספים האלה אכן ישמשו לדיור ציבורי, לקניית דירות ציבוריות ולהגדלת המלאי?

השאלה הנוספת היא: אדוני אומר שיש 187 משפחות ולא 900 – –

שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס:

186.

דב חנין (חד"ש):

– – מה קורה עם ה-187? למה הן יושבות באוהלים ובחוצות העיר? וזה רק 187 כנראה כי אתם מאוד מאוד הקשחתם את הקריטריונים. אני פגשתי, למשל, אם חד-הורית שיש לה שני ילדים. ואומרים: לא, אם חד-הורית רק משלושה ילדים יכולה בכלל להתחיל להיות זכאית. הקשחת הקריטריונים הפכה בעצם את המנגנון הזה למנגנון לא פרקטי, כי רוב האנשים שהם נזקקים – הם לא זכאים. האם אתם שוקלים לשנות את הקריטריונים כדי שהם ייתנו מענה אמיתי לשכבות יותר נרחבות?

היו"ר ראובן ריבלין:

השאלות שלך חשובות והן חוזרות ונשנות באימיילים שאנחנו מקבלים מהציבור, כמו גם משרד השיכון. רק צריך להבין, אתה מבין – לא תמיד מסכים, אבל מבין בשיטה של הדמוקרטיה הפרלמנטרית: הדירות שייכות למדינה. כסף – הלוואי שהיו נותנים לשר השיכון את הכסף במשק סגור והוא היה עושה את הדברים המחויבים והמוטלים עליו. הכסף עובר לאוצר, האוצר אחר כך מחלק אותו, והשאלה שלך – – –

דב חנין (חד"ש):

237 מיליון שקלים – – –

היו"ר ראובן ריבלין:

אתה צודק במאה אחוז, והוא יכול להסכים אתך במאה אחוז במה שאתה אומר, רק צריך לשאול את שר האוצר.

שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס:

אני אוכל לענות לך? אני אענה כמה דברים: 1. זזנו מ"פרזות" לדיור הציבורי, וזה בסדר, אני יכול לעמוד פה שעה ולענות על דיירי הדיור הציבורי. "פרזות": היתה שאלה מדוע – קודם כול, האם זה 900? התשובה היא לא, זה 186, והם אכן ממתינים. יש 130 מיליון בקופה, והכסף הזה ילך כולו לדיור הציבורי. היתה דרישה של משרד האוצר ש-40% מהכסף יחזור לאגף תקציבים. אנחנו התנגדנו לזה, ואכן מופיע בחוק התקציב שבפירוק החברה – והעובדים שלה, שייקלטו חלק במשרד השיכון וחלק ב"עמידר" – הכסף ילך ב-100% לדיירי הדיור הציבורי, זה דבר אחד.

עכשיו עברנו מ"פרזות" לשערורייה הגדולה של למה הכספים של הדיור הציבורי, החל מההסכמים של 1999, לא הולכים לרכישת דירות. אני מציע, ראשית, שאת השאלה הזאת – ואני מוכן לעמוד פה ולשאול את אותה שאלה, כי אני שואל אותה גם בחדרים סגורים – נפנה קודם כול למשרד האוצר. בואו לא ניתמם. יש הסכם שנעשה עם הסוכנות ב-1999, ומאז נכנסתי לתפקידי צמצמתי אותו כמעט לאפס. ההסכם אומר שהמדינה תקנה דירות של הסוכנות כדי להעביר לה את הכסף בחזרה על חובות עבר. במקום שהמדינה תשלם את החובות של הסוכנות, אמרו: הסוכנות השתתפה ברכישת הדירות, עכשיו נחזיר לה את החובות. אני מציע שתבדוק מתקופת כניסתי לתפקיד אם נמכרו דירות של הסוכנות וכמה, ולמה אנחנו לא רוצים למכור דירות של הסוכנות. כי הכסף של המכירה הולך להחזיר חוב, ולא הולך לדיירי הדיור הציבורי. זה דבר אחד. דבר נוסף שצריך לזכור – בהסכם עם האוצר בהעברת התקציב הנוכחי עצרנו את מכירת הדירות האלה עכשיו, מפני שהתהליך של מכירת הדירות היה מוות אטי של הדיור הציבורי. מוכרים, מוכרים, מוכרים – –

היו"ר ראובן ריבלין:

לא נשאר.

שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס:

– – מדללים, מדללים, מדללים ולא קונים משהו אחר.

קריאה:

– – –

שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס:

דקה, זה נושא מאוד כאוב, רגיש, ויש לו הרבה פתרונות, וצריך גם את הכנסת בשביל זה, וזה בדרך במושב הזה. התייחסתי לזה גם בפתיחת המושב.

אנחנו היום – בתקופה של המכירות מכרו דירות ב-30,000, ב-40,000, 80% הנחה. מה אתה קונה במחיר הזה? שום דבר. כסף חדש לא מוסיפים, בכסף הזה אתה לא יכול לקנות דירות, יש הסכם עם הסוכנות, ולכן נוצרה בעיה. אז אני רק רוצה לחדש לכם – – –

דב חנין (חד"ש):

– – –

אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):

– – –

שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס:

אני רק אומר שאת ענייני המטרות האחרות צריך לבדוק מ-1999. אני נמצא בתפקידי מאפריל 2009, ואני מציע לכם לבדוק מה נעשה בכספים מאפריל 2009. קנינו מאות דירות. מאות דירות נקנו. זה 20 שנה לא קנו דירות, וחידשנו את רכישת הדירות, בעיקר לנכים רתוקים שיושבים על כיסאות גלגלים, כי כשהעוגה קטנה והסועדים רבים והצרכים מרובים, אנחנו מייצרים תעדוף למי שהכי זקוק. בעיני, הזקוקים ביותר כשאין כסף או כשהכסף הוא מועט אלה הנכים הרתוקים לכיסאות גלגלים, והיום אין תור לנכים רתוקים. כל הנכים הרתוקים קיבלו מאתנו מכתבים ופניות, והכנסנו עמותות וולונטריות לתוך התהליך הזה, כדי לסייע לנכים רתוקים שצריכים דירות – או צמודי קרקע או בקומות כניסה, או שאנחנו עושים מעלונים על חשבון הדבר הזה. זה דבר אחד.

דבר נוסף שנותן מסגרת שלמה לכל התהליך, כפי שאנחנו מציעים אותו, וזה יהיה במושב הזה – ואני אזדקק לסיוע של הכנסת, ככל שמשרד האוצר לא יגיע אתנו להסכמות – אנחנו רוצים שמכרזי משרד הבינוי והשיכון ו/או מינהל מקרקעי ישראל, 5% מהדירות יישארו בידי המדינה דרך "עמידר"; לתת אותן לזכאי הדיור הציבורי. הדרך הזאת היא הדרך המיטבית, והיא קיימת בכמה מקומות בעולם. היא לא עולה כסף חדש למדינה, לא צריך תקציב לקניית דירות, אלא זו הפחתה מההכנסות שהמינהל מעביר למשרד האוצר בהיקף שהגיע כבר ל-8 מיליארד שקלים. להזכיר לכם: לפני שנכנסתי למשרד המינהל העביר פחות מ-4 מיליארד בשנה. הכפלנו את הסכום בגלל השיווקים הגדולים שאנחנו משווקים בקרקעות.

אז אני חושב שלא נורא אם אנחנו נקבל פחות כסף ממכירת הקרקעות ו-5% מהדירות שהיזמים בונים – הם יורידו את זה מהקרקע. הם לא בעלי חסד או תורמים, אבל כשהם יורידו את זה מהקרקע, אנחנו מרוויחים שני דברים טובים מאוד: אחד – אנחנו מפסיקים את שיכוני העוני הגדולים. אחד מהחטאים הגדולים זה שבאו והעמיסו את כל השכבות החלשות ברכבות כאלה ואמרו: אתם עכשיו תגורו פה, בדגש על הפריפריה; וזה מה שקרה. אנחנו רוצים לפזר אותם בתוך אוכלוסייה חזקה. כשאתה אומר 5% מהדירות יישארו בידי המדינה, זה בממוצע שתי דירות בבניין מקסימום. זה לא יהיה במגדלים ולא בצמודי קרקע, אבל יש לנו יותר מ-10,000 יחידות דיור בתב"עות שאפשר לייצר פתרונות בטווח של שנתיים. במכרזים שיוצאים עכשיו, חדרה–גדרה, אנחנו מפסיקים במכה אחת את התור של 2,200 משפחות שקיבלו פתק מהמדינה: מגיע לכן דירה, אתן מחכות עשר שנים. זה דבר אחד.

ודבר במקביל – כדי שהדבר הזה ייפסק עכשיו, החרפה הזאת, עולה 30 מיליון שקל מתחשיב שאנחנו עשינו לתת שכר דירה מלא לכל הממתינים בתור. זה מה שזה עולה – –

היו"ר ראובן ריבלין:

זה הדבר החשוב ביותר.

שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס:

– – ובלי להוציא אותם מהתור. בדוח-טרכטנברג הביאו איזה משפט וחצי שאומר – ותראו את התרגיל, כתוב שם: אנחנו מציעים לתת 3,000 שקל למי שיחתום על הסכם שכירות ארוך-טווח. מי שלא מבין מה מסתתר מאחורי השורה הזאת – מאחורי השורה הזאת מסתתר: אם אתה דייר הדיור הציבורי, ממתין בתור עשר שנים, עיניך כלות ולא יכולת להגיע לארץ המובטחת ולדירה שתיתן לך קורת גג, אתה עכשיו תחתום שאתה יוצא מהתור, אתה מוותר על כל מה שחיכית, ונעשה לך טובה וניתן לך 3,000 שקל בחודש לחמש שנים, ואחרי חמש שנים תתחיל את התור עוד פעם מההתחלה. לזה אנחנו לא נסכים. אנחנו רוצים שהכסף הזה שאתה מקבל – וזה עולה רק 30 מיליון שקל – ה-3,000 האלה יהיו ללא יציאה מהתור. נניח שקבלן עכשיו התחייב לדייר שהוא נותן לו דירה והתחייב לתאריך מסוים, והוא לא עומד בתאריך. מה קורה באותו זמן? הוא משלם לו שכר דירה ריאלי, זה כל העלות.

אז בדוח-טרכטנברג מצאו 30 מיליארד שקל בחמש שנים בפריסה, יחתכו, יקצצו. כולה 30 מיליון בשנה, ו-5% מהדירות בדיור הציבורי – מה קרה שדיירים שמחכים עשר שנים, והתקווה היחידה שלהם, עיניהם נשואות למדינה, שיקבלו פעם אחת דירה, שתישאר ברשות המדינה? עלות הקרקע – הם לא מפסידים אותה, כי זה נכס של המדינה. אגב, כלכלית, פיננסית, המדינה מרוויחה מזה, מפני שהיזם מפחית רק את עלות הבנייה והפיתוח, שעומדת בממוצע על 500,000 שקל בכל הארץ, ללא הבדל באזורים. האזורים משמעותם רק עלות הקרקע. הקרקע נשארת ברשות המדינה.

אנחנו ניאבק על זה. יש לי כבר כמה פגישות על זה עם שר האוצר ועם אגף תקציבים, והם יודעים שככל שלא נגיע להסכמות, לפני שזה מגיע לכאן לכנסת, כל ענייני טרכטנברג, אנחנו מביאים את זה כהצעת חוק, ואני בטוח שרוב סיעות הבית יתמכו בחוק הזה.

היו"ר ראובן ריבלין:

כבוד השר עוד ימתין כאן, משום שהזדרז להשיב, ובצדק, על השאלה המפורטת של חבר הכנסת חנין, אבל – – –

שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס:

– – – מפורטת.

היו"ר ראובן ריבלין:

בלי כל ספק. ואני גם רוצה לומר לך שהיוזמה לבוא ולומר בהמשך לטרכטנברג, שכל מי שזכאי קודם כול יקבל סיוע מהמדינה, היא יוזמה ברוכה שלך, ובאמת אנחנו מברכים וצריכים לתת תמיכה.

אני רוצה גם לומר לחבר הכנסת חנין – הוריתי לסגן מזכירת הכנסת לחדש את השאילתא שלך שמופנית לאוצר בשבוע הבא, ואנחנו נבקש מהאוצר: האם מכירת דירות של "פרזות", שהן כל-כולן מיועדות לנושא ספציפי – יכולים להחזיר את זה לתקציב המדינה. הדבר גם נוגע לשר הרווחה, הוא גם בעניין זה. יש אנשים אומללים שלוקחים את הכסף שלהם ועושים דברים גדולים בציונות, אבל הם בינתיים נשארים בלי בית.

יש לנו עוד שני שואלים שהיו זכאים לשאול לפני תשובתך, אבל טוב עשינו שפיצלנו את התשובות. חבר הכנסת אייכלר. אני רק מזהיר את כבוד חבר הכנסת שהוא צריך לשאול בנושא זה.

ישראל אייכלר (יהדות התורה):

כן.

היו"ר ראובן ריבלין:

אוקיי, תודה רבה. אחריו – חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס.

ישראל אייכלר (יהדות התורה):

אדוני השר, אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת חנין הביא פה נתונים מדהימים, שכולם פה יודעים עליהם: 2 מיליארד ו-750 מיליון שקל היו ההכנסות ממכירת הדירות בדיור הציבורי, ומיליארד ועוד 81 מיליון עברו לסוכנות היהודית. בשעתו, הסוכנות היהודית היא שגייסה כסף בעולם בשביל מדינת ישראל. אדוני השר, איך אתה יכול לשנות – אולי בחקיקה, אולי בממשלה – – –

היו"ר ראובן ריבלין:

זה התקבל בחוק הסדרים בהסתייגות, כאשר ביציע ישב באותם ימים יושב-ראש ההסתדרות או ראש הסוכנות סלי מרידור, והוא ביקש שאנחנו נאשר את הנושא, שדירות "עמיגור" אשר נרכשו על-ידי הסוכנות – הכסף יימסר לסוכנות. היו רבים מאתנו – אני לא רוצה לפרט – שהתנגדו לכך, משום שאמרו: זה לא הסוכנות, צריך לדאוג לחסרי הישע. לצערנו הרב, בגלל חשבונות כאלה או אחרים, ההסתייגות התקבלה.

ישראל אייכלר (יהדות התורה):

נו, הפה שקלקל הוא הפה שיתקן.

היו"ר ראובן ריבלין:

בסדר, לכן אני הזמנתי – – –

ישראל אייכלר (יהדות התורה):

לכן אני שואל האם הכנסת, האם שר השיכון, האם הממשלה – –

היו"ר ראובן ריבלין:

הוא מסכים אתך.

שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס:

אני אענה לך.

ישראל אייכלר (יהדות התורה):

– – חושבים ליזום את מניעת העושק הזה דווקא מהעניים – מיליארד שקל לסוכנות העשירה?

היו"ר ראובן ריבלין:

זאת דרישתו של שר השיכון, שאנחנו תומכים בה.

שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס:

אני כבר אענה לך.

ישראל אייכלר (יהדות התורה):

זו שאלה אחת. שאלה שנייה – אמרת שלא תסכים שיגידו לאדם זכאי לנ"ר, לדירה: אם אתה חותם לטווח ארוך על שכר דירה, אתה יוצא מהרשימה. השבוע הביא לי יהודי מכתב ממשרד השיכון, שאומרים לו: מכיוון שאתה חתמת על הסכם לטווח ארוך על שכר דירה, אין לך זכות לבקש דירת נ"ר. אף שהוא זכאי.

שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס:

על שתי השאלות אני אענה. על השאלה הראשונה עניתי כבר קודם, אני רק אחדד שוב את התשובה. עניתי שנושא המכירה השערורייתית של דירות סוכנות, שמחזירים לסוכנות את הכסף, נולד בהסכם ב-1999, בתקופה שאני הייתי כנראה אברך כולל. אז עוד לא הייתי פה בבניין הזה. זה דבר אחד.

היו"ר ראובן ריבלין:

אדוני לא רצה להמשיך את לימודיו? אנחנו יכולים – – –

שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס:

כן, אבל צורכי הפרנסה הוציאו אותי החוצה, בלי ליבה.

היו"ר ראובן ריבלין:

אדוני מבקש עזרה? אנחנו יכולים לעזור לו.

שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס:

והגעתי עד הלום. זה דבר אחד. דבר נוסף, בכוחותי הדלים, מה שעשיתי מאז נכנסתי לתפקיד זה פשוט: הפסקנו את המכירות של הסוכנות. אתה מוכר דירה של הסוכנות, אתה לא משתמש בזה לדיור הציבורי, זה הולך חזרה. באים דיירים ואומרים: אנחנו רוצים לקנות את הדירה של הסוכנות, אנחנו אומרים להם: אתם לא יכולים לקנות. כי אנחנו יודעים מה יקרה. באותה דקה שאתה קונה את הדירה הכסף הולך להחזר חוב. אז המדינה, משרד האוצר, אגף תקציבים ב-1999 לא רצה להחזיר כסף, אלא הוא אמר: הסוכנות כמו הלוותה או השתתפה ברכישת דירות, אז נחזיר את הכסף כאילו זו איזו עסקה פיננסית. זה בנושא הזה.

בנושא השני, אכן, עד לדוח-טרכטנברג היה מסלול שבו זכאי שרוצה לצאת מהתור לתקופה של חמש שנים, יכול או להישאר בתור ולקבל 1,250 שקל שכר דירה בחודש; אם הוא רוצה לצאת מהתור, הוא מקבל 2,200. הגיע דוח-טרכטנברג עם בשורה: את ה-2,200 נעלה ב-800 אבל נישאר באותו מסלול. אמרתי: תשמעו, הטרכטנברג הזה הוא בחור אחלה, הכול בסדר, אבל אם זה נקרא פתרון לדיירי הדיור הציבורי, אנחנו לא שם. ולכן אנחנו מביאים פתרון אחר: אין בעיה, לשלם את ה-3,000, מעולה; והוא לא יוצא מהתור. זה עולה רק 30 מיליון שקל בשנה, ובמקביל אנחנו עושים מכרזים.

היו"ר ראובן ריבלין:

כמה העלות התקציבית?

שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס:

30 מיליון בשנה.

היו"ר ראובן ריבלין:

זה הכול.

שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס:

כן, לאותם 2,200 שממתינים.

היו"ר ראובן ריבלין:

צריך מייד לאשר את זה בכנסת.

שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס:

זה ככה, אני יכול להגיד לכם שכנראה – – –

אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):

עד שהם יקבלו דיור קבוע, או – – –

שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס:

עד. זה עולה 30 מיליון שקל.

היו"ר ראובן ריבלין:

עד, בינתיים. כשאומרים: אין דיור קבוע, בינתיים לא מקבלים גם 3,000. יוזמתו של השר היא ברוכה. כתוב "הושיעה נא" פעמיים לפני "הצליחה נא".

שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס:

אנחנו הצגנו את הפתרון הזה, כולל העלות התקציבית, כולל הרשימה השמית של אנשים שממתינים בתור, לוועדת-טרכטנברג. אמרו: רעיון מצוין. רק הכניסו את הסיכה הזו בתוך הבלון, שהוא צריך לצאת מהתור. אני חייב להגיד לכם, כי בדרך כלל אני לא מרבה לשבח פה את משרד האוצר, שכנראה את הקטע הזה של לצאת מהתור הם עוד איכשהו יכילו במסגרת ההסכמות שהם רוצים להגיע – – –

היו"ר ראובן ריבלין:

יפה שעה אחת קודם.

שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס:

אכן יפה שעה אחת קודם אבל המאבק הגדול יהיה, וצריך פה את התמיכה של כל חברי הבית – 5% מיחידות הדיור שאנחנו מוציאים במכרזים ילכו לדיירי הדיור הציבורי. לא צריך בשביל זה לקצץ שקל מתקציב הביטחון, לא צריך להביא כסף חדש. זו מניעת הכנסה, זה נושא חברתי מדרגה ראשונה, זה נותן תמהיל נכון, שאת החלשים האלה לא מחברים בתוך קבוצה אחת. אגב, זה גם משתלם למדינה. ואז הם אמרו לי: אתה יודע, החלשים האלה לא יכולים לשלם לוועד הבית. אתה תיתן להם, מסכנים, דירה חדשה עם  מעלית, איך הם יתמודדו עם זה בכלל? הם לא יודעים להתמודד עם זה. יעלה לנו עכשיו לשלם בשבילם לוועד הבית. אז אני רואה שאתם נדים בראש, כי זה באמת מראה את גודל השערורייה, ולכן אני משוכנע שהבית הזה יתמוך בהצעה.

היו"ר ראובן ריבלין:

תודה רבה, ואדוני עוד ימתין. חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, אם יש לך מה להוסיף.

אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):

ראשית, אני רק אומר שלגבי ה-5% מהדירות, זו באמת היתה הדרישה של ישראל ביתנו בהסכמים מול הממשלה, ואני בטוחה שיהיה לזה רוב, כי אם ש"ס וישראל ביתנו הולכים על זה, אז סביר להניח שזה יעבור.

שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס:

ולא בפעם הראשונה.

אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):

ולא בפעם הראשונה, בהחלט. אבל יש לי משהו מאוד חשוב להגיד. אני שמעתי מה שאמר דב חנין, והוא מסתמך, באמת, על דוח שביקשתי – – –

היו"ר ראובן ריבלין:

האם כולם בישראל ביתנו יודעים מה שאת אומרת?

אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):

יודעים.

היו"ר ראובן ריבלין:

בסדר. אז – – –

אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):

אני יכולה לשער. בכל אופן, אני חייבת להגיד שדב חנין ציין נתונים מהמחקר שאני הזמנתי במחלקת המחקר של הכנסת, אבל צריך לזכור: ההכנסות מהדיור הציבורי מאותם מבצעי מכר היו 2.7 מיליארד. לסוכנות הועברו כמעט 1.1 מיליארד, שזה גם המון. האבסורד הוא שהועברו להם, מסך ההכנסות, 40% מסך ההכנסות של אותו מכר אבל הדירות שלהם שנמכרו היו שוות רק 30% מסך ההכנסות. יש פה פערים של 10% שלא יכולים להיות מוסברים.

אבל עדיין, יש 1.7 מיליארד, איפה הם? לפי אותו מחקר, ובאמת, מחלקת המחקר של הכנסת עשתה עבודה מדהימה, גם הלכה לבדוק עיר-עיר כמה דירות לא מאוכלסות יש וכדומה, מסתבר שחלק מהכסף עבר, למשל חלק לבניית כבישים, חלק לשיפוץ מבני ציבור, שזה לא דיור לזכאים, ועכשיו, כשהצלחנו לעקוב אחרי הכסף – כמעט חצי מיליארד נמצא עדיין באוצר.

עכשיו, היתה החלטת ממשלה, מס' 746 משנת 1999, שאמרה שכל הכסף הזה צבוע לדיור ציבורי. זה לא התקיים. אני נפגשתי גם עם נציגי האוצר, ביקשתי לדעת באיזו סמכות לא התקבלה החלטת הממשלה, והיא שונתה. אם זה בהחלטת ממשלה, זה בסדר, זה על-פי חוק.

היו"ר ראובן ריבלין:

שר השיכון לפנינו, בשבוע הבא יבוא – – –

אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):

אז אני חייבת להגיד לך משהו. נאמר לי שם שלפעמים משרד האוצר חייב לתקן החלטות ממשלה, כי לפעמים הן מטומטמות. אני מבקשת לעשות ועדת חקירה פרלמנטרית, ולא אמרתי את זה פעם אחת. אני רוצה לדעת אם הדרישה הזו – ואתה באמת שר חדש, אתה, אין לך מה לחשוש, וכדאי באמת לפתוח את זה, לדעת מי הריבון האמיתי: פקידים או שרים. יכול להיות שהבחירות הדמוקרטיות הן פיקציה כי החלטות ממשלה לא מתקיימות. האם אתה תתמוך בוועדת חקירה פרלמנטרית על הדיור הציבורי? תודה.

היו"ר ראובן ריבלין:

חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, הואיל ואת רחוקה מאוד מפוליטיקה – לא חשוב אם השר הוא חדש או ישן. השאלה אם הוא חזק, פוליטית. עכשיו, אני, לא תפקידי לקבוע, אבל אני רוצה להפנות את תשומת לבך. השר יודע את זה.

שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס:

אני חושב שאכן יש שערורייה גדולה בכל הנושא הזה. כשהתחלנו לדבר, גם בדוח-טרכטנברג, על הנושא של הדיור הציבורי – זה לא משרד האוצר הנוכחי, זה לא הקודם, זה לא הקודם של הקודם: 20 שנה משרדי האוצר לדורותיהם חשבו שהדיור הציבורי זה דבר שצריך להיפטר ממנו. הם לא מסוגלים, פוליטית, להיפטר ממנו באבחת חרב אחת, אז עשו לו מוות אטי: מכירות, תרגילים, סוכנות. אגב, חלק מהכסף, אני אקל עלייך במחקר, הולך לתקציב השוטף של סיוע בשכר דירה. אומרים: זה גם פתרונות דיור ציבורי. אז אוכלים את הכסף בצורה שאתה מוכר דירה, נותנים שכר דירה. אנחנו נותנים בשנה 1.3 מיליארד סיוע בשכר דירה ל-137,000 משפחות שמקבלות צ'ק ביד, בחודש. בדוח-טרכטנברג מופיע – אנחנו ביקשנו לשדרג את זה בעוד 440 מיליון כדי להגיע, נומינלית, לסכומי שכר הדירה שהיו לפני עליות המחירים שחווינו בשנים האחרונות, וקיבלנו, לפחות לפי ההמלצה, 160 מיליון תוספת. תמיד זה טוב, אבל זה לא מספיק.

לגבי ועדת חקירה אני מציע שאנחנו נשב כדי לדעת מה אומרת ועדת החקירה. אני תמיד בעד חקירות ובדיקות, ואני אשמח שהכנסת תסייע לנו בבדיקה – – –

היו"ר ראובן ריבלין:

נעשה זאת.

שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס:

      – – – לאיפה נעלם הכסף, ואחרי שהוא נעלם, שנדע – – –

אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):

– – –

שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס:

והכי חשוב, חברת הכנסת לוי, שהוא לא ייעלם יותר, ושהוא יגיע למי שהוא צריך להגיע. תודה.

מודעות פרסומת

2 תגובות ל-“שאילתא של דב חנין לגבי חברת פרזות וייבוש הדיור הציבורי \ 9 בנובמבר 2011

  1. פינגבק: האוצר שוב מנסה לשים ידו על כספי הדיור הציבורי | מאבק הדיור הציבורי·

  2. פינגבק: האוצר שוב שם ידו על כספי הדיור הציבורי | מאבק הדיור הציבורי·

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s